כוח לורנץ

הנדריק לורנץ

הֶנְדְרִיק אַנְטוּן לוֹרֵנְץ (Hendrik Antoon Lorentz)

נולד ב- 18 ליולי 1853 באָרְנְהֵם, הולנד. בגיל 4 הוא התייתם מאמו. אביו נישא שנית מספר שנים מאוחר יותר. בשנת 1870 נכנס לורנץ לאוניברסיטה של לֶייְדֵן, שם למד לקבלת תואר בפיזיקה ובמתמטיקה. בשנת 1872 הוא חזר לעיירת הולדתו שם קיבל משרה בהוראה בבית-ספר מקומי. במקביל להוראה עבד לורנץ על חיבור התיזה שלו בנושא שבירה והחזרה של אור. בעבודה אקדמאית זו חידד לורנץ את התיאוריה העומדת מאחורי המשוואות של

גֶ'ייְמְס מָאקְסְוֶול (James Maxwell)

. כשלוש שנים מאוחר יותר, והוא בן 22 שנים בלבד, קיבל לורנץ את תואר הדוקטורט הנכסף על עבודתו זו. בשנת 1878 הוצעה לו משרה אקדמאית מיוחדת שהוגדרה במיוחד למענו, ולורנץ על אף שקיבל הצעות ממקומות שונים באירופה נשאר נאמן לארצו וקיבל עליו את תפקיד ראש המחלקה לפיזיקה תיאורטית של אוניברסיטת ליידן.

במהלך עשרים השנים הבאות יעסוק לורנץ במגוון נושאים מדעיים שונים. מחקריו יעסקו בחשמל, מגנטיות ואור כמו גם באלקטרודינמיקה, תרמודינמיקה, הידראוליקה ועוד. אך תרומתו העיקרית למדע היא בתחום האלקטרומגנטיות והאור. בתחום זה יניח לורנץ את היסודות לפיתוחה של תיאורית היחסות הפרטית. עוד על כך ניתן לקרוא בפרק הדן ב טרנספורמצית לורנץ.

בשנת 1892 הציג לורנץ את משוואת הכוח הנושאת את שמו, כוח לורנץ. משוואה זו מתארת את הכוח המופעל על מטען חשמלי כאשר הוא נע בתוך שדה מגנטי. להלן המשוואה:

F = q[E+VxB]

     F – הכוח המופעל על המטען החשמלי
     q – גודל המטען החשמלי הנע
     E- השדה החשמלי
     V – המהירות הרגעית של המטען החשמלי
     B - השדה המגנטי

את הכיוון בו כוח לורנץ מופעל ניתן לקבוע בעזרת כלל יד ימין. הבוהן הזקופה מעלה מורה על כיוון התנועה של המטען החשמלי הנע. האצבע המצביעה קדימה מורה על כיוון השדה המגנטי. האמה הכפופה בניצב לכף היד מצביעה על כיוון הכוח.

כלל יד ימין

לורנץ זכה בפרס נובל לפיזיקה של שנת 1902 יחד עם

פִּיטֵר זִימַן (Pieter Zeeman)

.

בשנת 1906 יצא לורנץ למסע הרצאות בארה"ב.

בשנת 1912 פרש לורנץ מתפקידיו האקדמאיים, למעט מתן הרצאה שבועית באוניברסיטת ליידן.

בשנת 1918 הסכים לורנץ להיענות לבקשת הממשלה ההולנדית ומונה לראש וועדה שבדקה את השפעותיו העתידיות של הקמתו המתוכננת של סכר מים על זרמי המים בסביבתו. בשנת 1933 הושלם סכר המים וחישוביו המספריים של לורנץ התאמתו בדיוק רב.

בשנת 1881 נישא לורנץ ל

אָלֶטַה קָטַרִינָה קָייְזֶר (Aletta Catharina Kaiser)

, בתו של אומן ידוע שהיה מנהלה של הגלריה הלאומית של אמסטרדם (ברבות הימים תיקרא Rijksmuseum), ומי שעתיד לעצב את בולי הדואר הראשונים של המדינה. מנישואים אלו נולדו לזוג ההורים שתי בנות ובן.

לורנץ נפטר ב-4 לפברואר 1928, בהארלם.





[ עמוד ראשי - המצאות | מתמטיקה קדומה | מספרים אי-רציונליים | משפט פיתגורס | גיאומטריה אוקלידית | אלגברה | התפתחות הסְפַרוֹת | משוואות קוביות וקווארדיות | מספרים מורכבים | לוגריתם | חשבון דיפרנציאלי ואינטגראלי | עיקרון הציפה | זכוכית מגדלת | משקפיים | מיקרוסקופ | טלסקופ | חוק סְנֵל | חוק בויל | חוקי התנועה | עיקרון ברנולי | שלושת חוקי התרמודינמיקה | טבלה מחזורית | מדידת מהירות האור | כוח לורנץ | קרינת רנטגן | טרנספורמצית לורנץ | תורת היחסות הפרטית | גילוי האטום | תורת היחסות הכללית | חשמל | חוק קולון | חוק אוהם | חוקי קירכהוף | נורת להט | מנוע קיטור | מנפה כותנה | מצלמה | מקרר | מזגן | מחשב | מכבש דפוס | כתב ברייל | טלגרף | טלפון | רדיו | טלוויזיה | כדור פורח | מצנח | רכבת | אופניים | מכונית | אווירון מדחף | מטוס סילון | אבק שריפה | תותח | רובה מוסקט | מרגמה | אקדח | מוקש | מקלע | רובה-מטען | הוביצר | תת-מקלע | רימון-יד | טנק | רובה-סער | פצצת אטום | תורת האבולוציה | פסטור | תיאוריית התורשה | פניצילין ]