המצאת הרכבת

הצורך באמצעי תחבורה חדש

במחצית השנייה של המאה ה-18 ידעה בריטניה מהפכה של ממש בתחום הכלכלי. הייתה זו המהפכה התעשייתית אשר הביאה להגדלת תפוקת הייצור לרמה מסחררת. כל עוד הכלכלה הייתה קטנה והיקפי הייצור היו נמוכים לא הייתה קיימת בעיה של תובלה. כשהתוצרת הסתכמה בהיקפים קטנים ניתן היה להסתפק בתובלה שלה אל הצרכנים אשר נמצאים בסביבה הקרובה בלבד. לשם הובלה של התוצרת לסביבה הקרובה בלבד אין צורך באמצעי תובלה מיוחדים. אך לאחר שהמהפכה התעשייתית הביאה לגידול משמעותי בייצור החלה לצוץ בעיה של הובלת התוצרת העודפת אל יעדים הנמצאים במקומות רחוקים יותר ויותר.

גידול התפוקות, שנבע מהמפכה התעשייתית, השאיר במפעלים, במרכזי התעשייה ובמכרות ערימות גדולות של תוצרת. את אותן ערימות גדולות של תוצרת צריך היה להעביר ולפזר בקרב הצרכנים שברחבי המדינה ואו אל נמלי החוף כדי לייצאם למדינות אחרות. אך לשם כך נדרשה כבר מערכת תובלה יעילה שבאמצעותה ניתן יהיה להעביר את הסחורות, במהירות, בעלות נמוכה ובאספקה סדירה לאורך כל ימות השנה ובכל תנאי מזג-אוויר.

לקראת סוף המאה ה-18 אפשרויות התובלה שבבריטניה (וגם במדינות האחרות) היו מוגבלות ביותר ורחוקות מכדי לעמוד בדרישות של העברת סחורות בכמויות גדולות, במהירות סבירה תוך שמירה על כדאיות כלכלית. הדרכים המקשרות בין הערים השונות בבריטניה לא היו אלא דרכי עפר כבושות, שהותאמו רק למעבר של סוסים ובהמות משא עם עגלות מטען קטנות. דרכים אלו נחסמו לא אחת על-ידי הצפות מהגשמים המרובים הפוקדים מדינה זו. אפשרות חלופית אחרת שהייתה קיימת היא השטת הסחורות לאורך הנהרות. אך גם אפשרות זו לא הייתה בחירה אידיאלית. ראשית, הנהרות זרמו במיקום גיאוגרפי קבוע שלא תמיד התאים למסלול הנדרש להעברת הסחורות. שנית, העברת סחורות בנהרות התאפשרה רק בתנאי מזג-אוויר נוחים וכמובן רק כשהנהר אינו יבש מידי ורדוד מידי. כדי לפתור בעיות אלו נחפרו תעלות רבות. אך את התעלות ניתן היה לחפור רק בתוואי שטח מסוימים ולמרחקים מוגבלים.

כדי לפתור את בעיית התובלה התגבשה הדעה בקרב כלל אנשי התעשייה כי יש להמציא חלופה יבשתית לתובלה הנוכחית בעזרת עגלות-משא. אך מניין יבוא הפתרון?

לפרק הבא

לשנים: 1990-2000

■...■...■...■...■ | שלום | ■...■...■...■...■