פארק אשקלון

רקע

אשקלון היא אחת הערים העתיקות של העולם הקדום. תאריך ייסודה המדויק אינו ידוע ומשוערך ללפני כשמונה-עשרת אלפים שנה, בתקופה הניאוליתית. לא מזמן נחשף שער מקושת בחלקו הצפון-מזרחי של פארק אשקלון. זהו השער המקושת הקדום ביותר בעולם. תאריך הקמתו מיוחס לשנת 1,800 לפנה"ס, וכעת נעשים מאמצים לתחזקו.

מקור המילה אשקלון הוא ככל הנראה מהמילה "שקל" לציון מידת משקל במסחר. לישוב אשקלון היו בארות מים שסיפקו מים לתושבים, אדמה חקלאית פורייה מסביב, מזג-אוויר נוח וגישה לים-התיכון. בתקופה הכנענית, לפני כחמשת אלפים שנה הפך הישוב הקטן לעיר נמל ש
ל ממש.
הפעם הראשונה בה מוזכרת העיר אשקלון היא בכתבי מארות של המצרים. כתב מארה הנו פתק חרס שעליו נכתבה קללה. על פי האמונה המצרית שבירת החרס וניפוצו תגרום לקללה הכתובה עליו להתגשם. המילה "אסקלא" המיוחסת לעיר אשקלון מופיעה בפיסת חרס שבורה כזו.

המצרים ראו בעיר אשקלון איום צפוני עד שכבשוה לפני כשלושת אלפים ומאתיים שנה.

במקרא מוזכרת אשקלון לראשונה בתקופת ההתנחלות בארץ יחד עם עזה, גת, עקרון ואשדוד. חמשת הערים האלו היו חלק מברית סרני הפלישתים. שבט יהודה אשר העיר הייתה בנחלתו ניסה לכבוש את העיר:

"וילכד יהודה את-עזה ואת-גבולה ואת-אשקלון ואת-גבולה
ואת-עקרון ואת-גבולה" (שופטים א, יח)
הפירוש המקובל לפסוק הנ"ל הוא שאשקלון בסופו של דבר לא נכבשה על-ידי שבט יהודה.

ערי הפלישתים וביניהם גם אשקלון נותרו אויבים מרים לממלכת ישראל. מוכר לכולם הסיפור אודות שמשון הגיבור שנשבה בקסמיה של דלילה הפלישתית. היא דלתה ממנו כי סוד כוחו נעוץ במחלפות שערותיו. כשהם נגזרו בשנתו כוחו נעלם והפלישתים יכלו לכבול אותו באזיקים, לנקר עיניו ולהחזיקו כאסיר. כשהחל שערו לצמוח שוב הצליח שמשון בכוחו המחודש לנענע את עמודי המבנה אליו הוא היה קשור ולמוטטו כשהוא הורג עצמו אך גם את נכבדי הפלישיתים:

"וילפת שמשון את-שני עמודי התוך אשר הבית נכון עליהם ויסמך עליהם אחד בימינו ואחד בשמאלו | ויאמר שמשון תמות נפשי עם-פלישתים ויט בכח ויפל הבית על-הסרנים ועל-כל-העם אשר-בו ויהיו המתים אשר המית במותו רבים מאשר המית בחייו" (שופטים טז, כט-ל)

אשקלון מוזכרת גם בקינתו של דוד על שאול המלך ובניו שנפלו בקרב בגלבוע:

"הצבי ישראל על-במותיך חלל איך נפלו גיבורים |
אל-תגידו בגת אל-תבשרו בחוצת אשקלון
פן-תשמחנה בנות פלשתים
פן-תעלזנה בנות הערלים" (שמואל-ב א, יט-כ)
לאחר נפילת ממלכות ישראל ויהודה לא ידעה העיר שקט. מיקומה הגיאוגרפי לחוף הים וסמיכותה לארץ מצריים הביאו לכך ששליטים רבים רצו לשלוט בה ולהפכה לבסיס לצבאם. כך מלכי אשור, פרס ומצריים נלחמו על העיר וכבשוה.

גם האימפריה היוונית שקמה במהלך המאה הרביעית לפנה"ס הכירה בחשיבותה של העיר והיא נכבשה על-ידי צבאו של אלכסנדר מוקדון.

על פי המסורת הורדוס נולד בעיר אשקלון ואולי זו הסיבה שהעיר נכבשה על ידו ובנייני פאר רבים נבנו בה.

בתקופת המרד הגדול נגד הרומאים ניסו תושביה היהודיים של העיר לכבשה, אך ללא הצלחה. בתקופה הרומית הייתה העיר מאוכלסת ביהודים ובנוכריים. במהלך התקופה הביזאנטית גדלה האוכלוסייה הנוצרית בעיר, ששמה אסקלונה, והוקמו בה כנסיות.

עם הכיבוש הערבי של הארץ נותרה אשקלון, כעת עסקלאן, על כנה וחיו בה בשלום יהודים וערבים. העיר עברה מצד לצד בתקופת מסעות הצלב של הצלבנים לארץ הקודש ומלחמתם בערבים. כשהייתה תחת שלטון צלבני נבנו בעיר מבצרים גדולים. עם נפילתה שוב לידי הערבים נהרסו המבצרים עד ליסוד. אחר נבנו שוב כשהצלבנים כבשו את העיר שנית. השליט הממלוכי בייברס כבש את העיר מהצלבנים בשנת 1270 והחריבה עד ליסוד.

שום ישוב לא הוקם על חורבות העיר, אך ישובים קטנים הוקמו בסביבתה.

עם פרוץ מלחמת העצמאות היה ישוב ערבי קטן בשם מג'דל מזרחית לחורבות אשקלון. חלק מתושביו ברחו, בעיקר לעזה, עם פרוץ המלחמה ואלו שנשארו הוברחו מהאזור.

כיום מונה העיר אשקלון מעל למאה אלף תושבים.

מה באתר

אמפיתיאטרון היכול לאכלס כעשרת אלפים מקומות ישיבה.

שרידי הבזיליקה הרומית – מבנה עמודים ציבורי שרצפתו שיש.

באר אנטיליה.

כנסיית סנטה מריה וירידיס מהתקופה הביזאנטית.

השער הכנעני המקושת ומקדש העיר מתקופה זו.

שרידי חומת העיר.

פארק רחב ידיים עם מקומות לפיקניק

הצעות

טיול בין העתיקות שבפארק – מסלול קל, כארבע שעות

מקום לפיקניק

איך מגיעים

אל העיר אשקלון נגיע מנסיעה בכביש 4. ניכנס לעיר אשקלון בכניסה הראשית (צומת אשקלון, הצומת שמדרום לצומת כפר סילבר שמדרום לכניסה הצפונית לעיר). הכניסה הראשית לעיר היא שדרות בן-גוריון. נמשיך בנסיעה ישרה בשדרות בן-גוריון עד לסוף השדרות בסמוך לחוף (כ- 18 ק"מ נסיעה מהצומת). בסוף השדרות יש צומת בה פניה ימינה לרחוב הטייסים או פנייה שמאלה (דרומה) לכביש גישה לכניסה לפארק.