תל שבטה

רקע

הישוב הנבטי שבטה (או בשמו הערבי א-סביטה) הוקם ככל הנראה במאה הראשונה לספירה, על-ידי חרתת הרביעי, מלך הנבטים. בתקופה זו התפשטו הנבטים ברחבי הנגב והקימו ישובים קטנים שהתבססו בפרנסתם על מסחר, חקלאות נגר, גידול מקנה ושיבוח הסוס הערבי. שבטה עצמה הייתה ממוקמת הרחק מדרכי המסחר ועיקר כלכלתה בוסס על שלושת הענפים האחרים. חקלאות הנגר מבוססת על איסוף מי גשמים ומי שיטפונות לברכות מים וניצולם להשקיית הגידולים והרווית המקנה. הישוב מוקם בקצהו הדרומי-מערבי של כתף שבטה הנמצא כ-340 מטרים מעל פני הים. את המים הניגרים ממדרונות כתף שבטה אספו הנבטים לתוך שתי בריכות מאגר.

ראויה לציון העובדה ששבטה הייתה ישוב פרוץ, כלומר לא מוקף חומה. דבר המעיד על חייב ביטחון של התושבים שלא סבלות קשות מפשיטות.

בשנת 106 נכבשה גם שבטה כמו שאר ערי הנגב על-ידי הרומאים. גם בשבטה ניכרה השפעה רומאית רבה באדריכלות הבנייה בישוב.

בתקופה הביזאנטית פרחו ישובי הנגב ובכללן גם שבטה. ענף חקלאות הנגר שבה התפתח לשיאו וככל מספר מאגרי מים ותעלות השקיה. כמו כן, ניכרה גם השפעת הנצרות ובמקום הוקמו שלוש כנסיות גדולות.


שבטה לא הוחרבה עם הכיבוש הערבי בשנת 696. אף נמצא שהוקם בה מסגד.

שבטה התרוקנה מאחרוני תושביה בסביבות המאה העשירית או האחד-עשר לערך.

בשנת 1870 התגלו שרידי שבטה על-ידי חוקר בריטי.

בשנת 2005 הכריז אונסק"ו על שבטה יחד עם הערים הנבטיות ממשית, עבדת וחלוצה ויחד עם דרך הבשמים כאתר מורשת עולמית.

מה באתר

הכנסייה הדרומית – כנסייה שנבנתה במאה הרביעית לספירה עם התנצרותם של הנבטים
בית העירייה – בית קשתות דו-קומתי
גת – מעיד על ייצור יין במקום מגידולי ענבים בסביבה
הכנסייה הצפונית – הכנסייה המפוארת של העיר
הבריכה הכפולה – בריכה הנמצאת במרכז העיר ושימשה לאגירת מי הגשמים שירדו בה

הצעות

טיול בין העתיקות – מסלול קל, כשעה וחצי

איך מגיעים

ניסע על כביש 40 דרום. נעקוף את באר-שבע ונגיע לצומת טללים. בצומת טללים נמשיך ישר (מערבה) לכביש 211. אחרי כ-15-20 דקות נגיע לפניה הנמצאת בצד שמאל של הכביש ומובילה לבסיס שבטה. נחלוף על פני הבסיס ונמשיך עוד מספר ק"מ דרומה עד לאתר.