ציפורי

רקע

אחת ההשערות למקור השם ציפורי הוא כי ישוב זה שוכן ממעל כציפור. אכן ציפורי ממוקמת באמצעו של הגליל התחתון, על גבעה המתנשאת לגובה של כ-289 מטרים, וצופה על העמקים שסביבה. בנוסף ליתרונה בטופוגרפי נהנתה ציפורי גם ממיקומה האסטרטגי הסמוך לדרך המקשרת את עכו שעל חוף הים התיכון עם טבריה ומגידו. בסמוך לציפורי נמצאים עינות ציפורי שסיפקו מים לישוב וגם קרקעות פוריות לגידולים חקלאיים. בזכות כל אלה לא פלא שזכתה ציפורי לעדנה ולגדולה בתקופת שיא פריחתה.

תחילת הישוב בציפורי היא ככל הנראה עוד מימי כיבוש הארץ בתקופת יהושע. אזכור מפורש ראשון של ציפורי הוא משנת 103 לפנה"ס, כאשר שליט קפריסין כבש את אזור החוף הצפוני אך לא הצליח לכבוש את ציפורי.

בשנת 63 לפנה"ס כבשו הרומאים את ציפורי והיא הפכה למרכז ניהולי של אזור הגליל. בשנת 38 הצליח הורדוס לכבוש את העיר במהלך חורף מושלג וקשה במיוחד מבלי שנתקל בהתנגדות ראויה לציון. לאחר מותו פרצו מרידות בארץ וציפורי נטלה בהן חלק. המרידות כשלו וציפורי חרבה, אך היא שוקמה על-ידי בנו של הורדוס ויורשו. השיקום היה מעל ומעבר וציפורי הפכה להיות אבן החן של הגליל כולו.

במרד הגדול של שנת 66 לא השתתפה ציפורי וכך נחסך מהעיר חורבן נוסף.

בתחילת המאה השלישית עבר להתגורר בה רבי יהודה הנשיא. בעיר זו הוא חתם, בשנת 220 לערך, את המשנה. הוא גר בציפורי עד למותו.

בשנת 351 פרץ מרד בין תושביה היהודיים של ציפורי לבין הנוצריים. חיל המצב הרומאי הותקף וחוסל. לא ברור אם נענשה העיר בחורבן נוסף או שחסו עליה הרומאים. כך או כך ברעידת אדמה קשה שחלה בשנת 363 נחרבה העיר שוב.
יהודים ונוצרים שבו לחיות יחד בעיר וכנסייה לכבוד הוריה של מרים, שעל פי האמונה מקורם בציפורי, הוקמה בה.

בתקופת ימי הביניים בנו הצלבנים מצודה בסמוך לעיר. מעיר זו יצא הצבא הצלבני לקרב קרני חיטין המפורסם בו הוא הובס על-ידי צבאו של צלאח א-דין. מצודה זו שופצה במאה ה-18 על-ידי שליט ערבי.

מה באתר

תיאטרון בעל 4,000 מקומות ישיבה חקוקים בסלע. התיאטרון משקיף אל בקעת בית נטופה והרי הגליל.

שרידי רובע מגורים מהתקופה ההלניסטית ומהתקופה הרומית.

המצודה הצלבנית.

בית מידות מפואר מהתקופה הרומית, בעל רצפה מפוארת ובה גם משובץ פסיפס יפהפה. הפסיפס מתאר את החגיגות לכבודו של אל היין – דיוניסוס.


במרכז החלק הצפוני של הפסיפס ישנה דמות אישה מעוטרת ומקושטת בעלת חיוך מסתורי. זו זכתה לכינוי "מונה ליזה" של הגליל והפכה לסמלה המסחרי של ציפורי.


בית חג הנילוס ובו פסיפס גדול ומרשים המתאר את החגיגות שנערכות בעת עליית מפלס מי הנילוס. בפסיפס מופיעה העיר אלכסנדריה והמגדלור הסמוך אליה, שנחשב לאחד משבעת פלאי העולם העתיק.

בית הכנסת ובו פסיפס יפה של גלגל המזלות.


מנזר איטלקי וסמוך לו שרידי כנסייה צלבנית.

דגם העיר בכניסה לאתר.

הצעות

שיטוט בין שרידי העתיקות (לבד מן המצודה) – מסלול קל, כשעתיים וחצי.

עלייה למצודה הצלבנית – מסלול קל, כשעה וחצי.

איך מגיעים

ניסע על כביש 77 צפון. בצומת המוביל נפנה ימינה (מזרחה) לכביש 79 בצד שמאל נראה שילוט המפנה לאתר.