המודל הגלי של האור

סיכום

בחלק זה למדנו כי תופעת האור מקיימת את תופעת ההתאבכות ועל כן ניתן לייחס לה תכונות של גל. האור הנראה הוא רק תחום תדרים צר בתוך ספקטרום התדרים של הגלים האלקטרומגנטיים. למדנו על שאר תחומי התדרים בספקטרום הגלים, על אופי תנועת גלי הרדיו באטמוספרה ועל הקרינה הקוסמית וקרינת השמש. כמו-כן הכרנו את מושג קיטוב האור ואת תוצא דופלר.

נסכם בנקודות את אשר למדנו בחלק זה:

• ניסוי תומס יאנג הוכיח כי גם באור מתקיימת תופעת ההתאבכות

• התנאי להתאבכות בונה משני סדקים בנקודה P על המסך הוא

d sin θ = n λ

• ומיקומו של פס האור על המסך ביחס לציר y הוא

y ≈ L n λ / d

• התנאי להתאבכות הורסת משני סדקים בנקודה P על המסך הוא

d sin θ = (n + ½) λ

• ומיקומו של פס האור על המסך ביחס לציר y הוא

y ≈ L (n + ½) λ / d

• עבור m סדקים נקבל שהתנאי לנקודות המכסימה הראשיות אינו משתנה והוא תמיד יהיה

d sin θ = n λ

• עבור m סדקים נקבל שבין כל שתי נקודות מכסימה ראשיות תופענה m-2 נקודות של מכסימה משניות שעוצמתן פחותה פי m² לעומת עוצמת האור בנקודות המכסימה הראשיות

• עבור m סדקים נקבל שנקודות צומת תופענה בין כל שתי נקודות מכסימה (ראשיות או משניות) סמוכות

• האור הינו תופעה אלקטרומגנטית

• את ספקטרום התדרים של הגלים האלקטרומגנטיים נהוג לחלק לתחומים לפי שימושיהם ותכונותיהם: גלי רדיו, מיקרוגלים, קרינה תת-אדומה, קרינת אור נראה, קרינה על-סגולה, קרינת רנטגן וקרינת גמא

• האטמוספרה משמשת כמחסום המחזיר חלק מקרינת גלי הרדיו הפוגעת בו

• האטמוספרה משמשת כשכבת הגנה הבולעת חלק מהקרינה הקוסמית הפוגעת בכדור-הארץ

• קרינת השמש עוברת תהליך פיזור באטמוספרה שגורם לצביעת השמיים בצבע כחול ביום ובצבע אדום בזריחה ובשקיעה, תופעה הקשורה בתכונת הקיטוב של האור

• אור מקוטב הוא אור בו השדה החשמלי והשדה המגנטי הניצב לו מאולצים להיות קבועים בכיווניהם

• כאשר מקור קורן נמצא בתנועה מתקבלת תופעה של תוצא דופלר שבה תדר הקרינה הנפלטת גדל כשהמקור מתקרב לעברנו וקטן כשהמקור מתרחק מאיתנו

בחלק הבא נכיר תופעות נוספות שנצפו באור אשר נראו כחידות בעיניי הפיזיקאים עד אשר באו על פתרונן. פתרונות שטמנו בחובן מהפכה מחשבתית בראייה הפיזיקאלית של תופעת האור.

[לפרק הקודם | לפרק הבא]