גיאולוגיה

החלל ומערכת השמש

בפרק זה נסקור בקצרה את החלל ואת מערכת השמש שלנו.

החלל

היקום הוא מרחב ענק ובלתי נתפס בגודלו העצום. לפי התיאוריה המקובלת היום נולד היקום במאורע המפץ הגדול לפני כ-14.5 מיליארד שנה. החלל כולו הכולל את מושג המרחב-זמן נוצר מאירוע זה. לפני אירוע זה הייתה מרוכזת בנקודה ייחודית אחת (הנקראת בלעז סינגולריות) כל האנרגיה של היקום. המפץ הגדול, שהסיבה להיווצרותו אינה ידועה עד כה, שחרר אנרגיה זו לכל עבר תוך יצירת היקום שאנו חיים בו. האנרגיה האדירה שהשתחררה לכל עבר, הפכה לחומר, בעיקר ליסודות פשוטים ובסיסיים כמו מימן והליום בעלי אטום של אלקטרון אחד או שניים בהתאמה.

גזים אלו ויסודות אחרים שהופיעו במשך הזמן הסתחררו בינם לבין עצמן. ענני חומר אלו היו עצומים מאוד בכמויותיהם. בגלל כוח הכבידה (הוא כוח המשיכה בין חומרים וגופים) הצטופפו ענני חומר אלה עם הזמן ויצרו חומרים מוצקים יותר. מענני גז עצומים אלו החלו להיווצר כוכבי השמיים, כמו השמש שלנו. גלקסיות שלמות של כוכבים נוצרו. בכל גלקסיית כוכבים ישנן מספר רב של כוכבים בוערים כמו השמש שלנו המכלים את הדלק האגור בתוכם ופולטים קרינה (אור וחום) לכל עבר. מסביב לכוכבים אלו מסתובבים לרוב כוכבי הלכת שנוצרו בקרבתם מענני הגז ושנלכדו בלידתם במסלול אליפטי סביבם.

מערכת השמש שלנו היא חלק מגלקסיית שביל החלב שאינה מיוחדת על פני שאר הגלקסיות הפזורות אינספור ברחבי היקום הרחב. גם מערכת השמש שלנו אינה ייחודית בדרך היווצרותה משאר אינספור מערכות השמש הזרועות ברחבי רקיע הלילה.

מערכת השמש

בלילה נקי מעננים נבחין על נקלה בכוכבים רבים. כוכבים זוהרים אלו הם או כוכבי מערכת השמש שלנו עלינו נלמד בהמשך, או שביטים, מטאוריטים או גופים אחרים החולפים במערכת השמש שלנו ומוארים מהשמש או כוכבים (שמשות) רחוקים מאוד מגלקסיות אחרות.

מהי השמש?

בלב מערכת השמש שלנו נמצאת כאמור השמש. השמש עשויה ענן גז לוהט. תהליך יצירתה של השמש משוער ללפני כ-5 מיליארד שנה. מקור הקרינה שהשמש פולטת הוא מתהליכים גרעיניים המתרחשים בתוכה. בתוך ליבת השמש שוררת טמפרטורה של כ- 15 מליון מעלות חום. הטמפרטורה השוררת על פני השמש מגיעה לכ- Cº6,000. השמש מפזרת קרינה רבה לכל עבר כל הזמן. כאשר חומר דלק גרעיני זה יאזל תגיע השמש לסופה ותפסיק להפיץ קרינה בצורת גלי אור וחום.

השמש נוצרה מענן גז לוהט שהחל להסתובב סביב עצמו. סביב השמש נותרו שאריות גז שהצטופפו ונדחסו ויצרו את כוכבי הלכת. כוכבי הלכת לכודים על-ידי כוח המשיכה של השמש הנמצאת במוקד (אחד משניים) של מסלול אליפטי סביבה. ייחודו של כדור הארץ בין כל שאר כוכבי הלכת האחרים המקיפים את השמש הוא במרחקו ממנה. כדור הארץ נוצר ונמצא במרחק מיטבי מן השמש. מרחק זה מאפשר קבלת קרינה מספקת של אנרגיית אור וחום ליצירת תהליכי חיים. הקרינה המגיעה אינה חזקה מידי מצד שני ואינה הורסת ומשמידה כל דבר.

נסקור בקצרה את כוכבי מערכת השמש שלנו, כל המידות הם יחסית לכדור-הארץ:

שם	מרחק השמש	קוטר	מסה	משך שנה	משך יממה	כוח משיכה
כוכבי הלכת הסלעיים:
חמה	0.39	0.38	0.055	0.24	59	0.38
נוגה	0.72	0.95	0.815	0.62	243	0.9
כדוה"א	1	1	1	1	1	1
חגורת אסטרואידים ושביטים
כוכבי הלכת הגזיים:
מאדים	1.52	0.53	0.11	1.9	1.025	0.38
צדק	5.20	11.20	317.90	11.9	0.417	2.34
שבתאי	9.54	9.41	95.17	29.4	0.436	1.16
אוראנוס	19.19	3.98	14.56	83.7	0.717	1.15
נפטון	30.07	3.81	17.24	163.7	0.667	1.19

[לפרק הקודם | לפרק הבא]

[ עמוד ראשי - גיאוגרפיה | גיאולוגיה: מבוא | החלל ומערכת השמש | מבנה כדור-הארץ | מינרלים וסלעים | תיאוריית נדידת היבשות | טקטוניקת הלוחות | רעידות אדמה ופעילות געשית | תהליכים בקרום כדור-הארץ | הזמן הגיאולוגי ]