נגישות
headline
 



גיאולוגיה



טקטוניקת הלוחות


התיאוריה


את תיאורית נדידת היבשות היה קשה לאנשי מדע שונים לקבל בלי הסבר שמנמק כיצד יכולות היבשות הגדולות והכבדות לנוע. אך עם ההתפתחות הטכנולוגיה והאפשרות לראות את מתאר פני השטח של קרקעית האוקיינוסים התגלתה התיאוריה כנכונה. גם קרקעית האוקיינוסים נעה במשך השנים. את פני השטח של קרום כדור-הארץ ניתן לחלק ל-15 לוחות שונים. חלק מהלוחות מכילים קרום ימי בלבד, חלק קרום יבשתי בלבד וחלק גם קרום ימי וגם קרום יבשתי.

חלוקת העולם ללוחות טקטוניים


נזכיר כי קרום כדור-הארץ הוא מוצק. עוד נזכיר כי שכבת המעטפת הנמצאת מתחת לקרום כדור-הארץ מתחלקת לשלושה תתי-שכבות, שהעליונה שבהן היא שכבת המעטפת העליונה. שכבת המעטפת העליונה עצמה מכילה שתי שכבות עליונות השונות בינן במצב הצבירה של החומר. השכבה העליונה ביותר היא מוצקה ואילו השכבה שמתחתיה צמיגית.

את השכבה הכוללת את קרום כדור-הארץ ואת החלק העליון והמוצק של שכבת המעטפת העליונה מכנים בשם שכבת הליתוספרה. את השכבה הכוללת רק את החלק הצמיגי בשכבת המעטפת העליונה מכנים בשם שכבת האסטנוספרה.

מגמה חמה וצמיגית עולה משכבת האסטנוספרה אל שכבת הליתוספרה. בעלייתה לשכבה הקרה יותר מתקררת המגמה ומאבדת מכוח דחיפתה מעלה. אחרי שהתקררה מוסעת המגמה שוב מטה. תנועה מחזורית זו של המגמה במעמקי כדור-הארץ היא זו שגורמת לקיומם של תאי זרימה בפנים כדור-הארץ. תאי זרימה אדירים אלו הם שמסיעים את הלוחות הטקטוניים על פני כדור-הארץ.

סוגי התנועות


את תנועת הלוחות הטקטוניים ניתן לסווג לשלושה סוגי תנועה עיקריים:

      1. תנועת פתיחה והתרחקות – המגמה הרוחשת מתחת לקרום כדור-הארץ פורצת בסופו של דבר החוצה לפני השטח דרך הרי געש. שרשרת של הרי געש פעילים פולטת את הסלעים שלאורכה ומעיפה אותם וגם את האפר וכו' למרחק מה משני צידיה. כך נוצר שקע ארוך לאורך שרשרת הרי הגעש ההולך ומתרחב עם כל סבב של התפרצות געשית. תהליך זה נמשך על פני תקופה ארוכה מאוד. במהלך תקופה זו ממלאים מים רבים את השקע האורך שנוצר ושהולך ומתעמק. כך מתפצלת היבשת לשני חלקים שים גדול, אוקיינוס, מפריד בינם. בשלב יותר מאוחר הופך השקע לרכס הרי געש. לדוגמה, כיום ניתן להבחין ברכס ארוך באמצעו של האוקיינוס האטלנטי. רכס זה נקרא רכס המרכז האוקייני. רכס זה עדיין פעיל וממשיך להגדיל את המרחק בין יבשות אמריקה לבין היבשות אירופה ואפריקה. תהליך דומה התרחש בעבר הקדום וגרם להתפצלות וההתרחקות בין יבשת פנגיאה הקדומה לשתי היבשות הנפרדות, לאורסיה וגונדוונה, אשר בינם נוצר אוקיינוס טטיס.

      2. תנועת התקרבות והתנגשות – לפי תנועת פתיחה והתרחקות שתוארה קודם קרום כדור-הארץ הולך ומתרחק במקומות מסוימים. על מנת לשמור על מבנה ונפח קבוע של כדור-הארץ יש לאזן פעילות התרחבות זו. תנועת ההתקרבות וההתנגשות שומרת על נפח קבוע לכדור-הארץ בכך שבמקומות מסוימים אחרים לוחות מסוימים מתקרבים, מתנגשים ונדחפים מתחת ללוחות אחרים. נבחין בין שלושה סוגי תנועה של התקרבות והתנגשות:

            a. התנגשות בין קרום ימי לקרום יבשתי - הלוח הטקטוני הימי הוא כבד יותר מהלוח הטקטוני היבשתי, לכן בתנועת התקרבות והתנגשות בינם ינוע הלוח הימי מתחת ללוח היבשתי ויגרום לדחיפתו של הלוח היבשתי מעלה. דחיפה זו יוצרת בלוח היבשתי הרים ושרשרות הרים. תנועה זו יוצרת גם את רעידות האדמה ואת התפרצויות הרי הגעש. דוגמה לתנועה זו היא תנועתו של הלוח הימי נאסקה אל מתחת ללוח היבשתי הדרום אמריקאי. תנועה זו יצרה את שרשרת הרי האנדים הגבוהה שבמערבה של יבשת דרום-אמריקה.

            b. התנגשות בין קרום ימי לקרום ימי – הלוח הטקטוני הימי הכבד יותר מהשני יצנח מתחתיו וידחוף את השני כלפי מעלה. כך יוצרו במקום המפגש בין שתי הלוחות הימיים איים, הרי געש ימיים, ויהיו שם מוקדי רעידות אדמה. דוגמא לתנועה זו היא תנועתו של הלוח הימי הפאסיפי אל מתחת ללוח הימי הפיליפיני. תנועה זו יצרה את איי יפן והיא זו שאחראית גם לרעידות האדמה התכופות הפוקדות את האזור.

            c. התנגשות בין קרום יבשתי לקרום יבשתי – בדומה להתנגשות בין קרום ימי לקרום ימי, גם כאן הקרום הכבד יותר יצנח מתחת לשני וידחוף אותו כלפי מעלה. תנועה זו תיצור שרשרת הרים לאורך קו התפר בין שני הקרומים. דוגמה לתנועה זו היא תנועתו של הלוח ההודי אל מתחת ללוח האירו-אסייני. הלוח ההודי הוא בחלקו ימי ובחלקו יבשתי, ולכן הוא כבד יותר מהחלק היחסי של הלוח האירו-אסייני שמתחתיו הוא נדחף. תנועה זו יצרה לאורך מיליוני שנה את שרשרת הרי ההימלאייה הגבוהה, שבהם נמצא גם הר האוורסט, ההר הגבוה ביותר בעולם.

      3. תנועת החלקה – הלוחות לא בהכרח נעים האחד כלפי השני. לפעמים מתרחשת תנועת החלקה בה הלוחות נעים ומתחככים אחד לאורך השני. תנועת התחככות זו גורמת לרעידות אדמה ולהתפרצויות הרי געש. דוגמה לתנועת החלקה גדולה היא השבר סן-אנדראס בקליפורניה. תנועה זו גורמת לרעידות האדמה התכופות הפוקדות את אזור זה בעולם. השבר בין שתי הלוחות נקרא שבר החלקה.

השבר הסורי-אפריקאי


השבר הסורי-אפריקאי אורכו כ- 6,000 ק"מ והוא נמשך מהרי הטאורוס שבטורקיה ועד מוזמביק שביבשת אפריקה. שבר זה עובר בגבולה המזרחי של ארץ-ישראל, בבקע הירדן הנמשך מהחרמון בצפון ועד אילת בדרום. אורכו בקטע זה הוא 420 ק"מ ורוחבו המרבי הוא 15 ק"מ.

השבר הסורי-אפריקאי


תחילת היווצרותו של השבר היא מהשפעת הרכס המרכז הודי, הפעיל גם היום. רכס זה יצר שלוחה המגיעה עד לאזור ים-סוף. שלוחה זו גרמה להיווצרותו של ים-סוף בתנועה של פתיחה והתרחקות. תנועה זו גרמה להתרחקות של יבשת אסיה (כולל חצי האי סיני כולו) מיבשת אפריקה. בשלב מסוים הפסיק הרכס ההודי את פעילותו באזור תעלת סואץ של היום, אך פעילותו בים-סוף המשיכה וממשיכה גם היום. עדות לפעילות זו ניתן למדוד בטמפרטורה החמה יחסית הנמדדת בקרקעית הבוצית של ים-סוף. פעילות זו עתידה להפוך ברבות הימים את ים-סוף לאוקיינוס. מכיוון שבאזור סואץ נפסקת תנועת ההתרחקות בין יבשת אסיה ליבשת אפריקה גורמת תנועת הפתיחה וההתרחקות להחלקה של לוח ערב לאורך לוח סיני.

השבר הסורי אפריקאי הוא שבר החלקה, כלומר שבר בין שני לוחות הנמצאים בתנועה אופקית. הוכחה ניצחת להיותו שבר החלקה נעוצה בכך שלאורך השבר ניתן למצוא משני עבריו ממצאים גיאולוגיים זהים הנמצאים במרחק קבוע אחד מהשני. למשל, משני עבר הירדן ישנם סלעי יסוד מגרניט, אבל בירדן הם נמצאים גם עוד כ- 105 ק"מ צפונית מהנקודה האחרונה בנגב בה הם נמצאים בישראל. דוגמה נוספת היא סלעי הנחושת הנמצאים במכרות תמנע. גם בירדן ישנם סלעי נחושת, אך הם נמצאים שוב במרחק של 105 ק"מ צפונית לנקודה בה נמצאים מכרות תמנע. עוד דוגמה היא שכבת גבס עבה הנמצאת במכתש רמון, ובירדן יש שכבה עבה של גבס במרחק צפוני דומה לזה שהוזכר.

תזוזת הלוחות החלה לפני כ-25 מיליוני שנה, אז החל להיווצר גם ים-סוף. קצב תנועת הלוחות הוא 1-1.8 ס"מ לשנה. אחת למאה-מאתיים שנה מתרחשת רעידת אדמה גדולה לאורך השבר בארץ ישראל שגורמת לתנועה של מספר ס"מ בבת אחת.

תנועה זו נחשבת למהירה בעולם הגיאולוגי. ארץ-ישראל תישאר באותו מקום, אך בעוד כמה עשרות מיליוני שנים שכנתה ממזרח, ירדן, וגם סוריה ינועו צפונה ויידחסו לתוך טורקיה. או אז תזכה ארץ-ישראל לשכנה חדשה ממזרח לה, ערב-הסעודית.

[לפרק הקודם | לפרק הבא]

[ עמוד ראשי - גיאוגרפיה | גיאולוגיה: מבוא | החלל ומערכת השמש | מבנה כדור-הארץ | מינרלים וסלעים | תיאוריית נדידת היבשות | טקטוניקת הלוחות | רעידות אדמה ופעילות געשית | תהליכים בקרום כדור-הארץ | הזמן הגיאולוגי ]