הוביצר

מבוא

באופן כללי, ארטילריה היא שם כולל לכלי מלחמה המנצלים את התפשטות פליטת הגזים מפיצוץ אבק-שריפה או חומר-נפץ אחר לשם העפת עצמים כדי לפגוע במטרה רחוקה. בתחום זה נכללים התותח, ההוֹבִיצֶר והמרגמה. ההבדל בין השלושה הוא במבנה שלהם, באופי הפעלתם ובקו מסלול מעוף המטול שהם מטילים.

פרק זה דן בהמצאת ההוביצר.

ההוביצר

התותח יכול לפגוע רק במטרות הנמצאות בקו ירי ישר מולו ושחשופות לפניו. כדי לפגוע במטרה הנמצאת, למשל, מאחורי גבעה תלולה נדרש אמצעי ירי אחר. האמצעי העונה על דרישה זו הנו ההוביצר. מקור המילה האנגלית הוביצר (Howitzer) הוא ממילה בשפה הצ'כית המתארת ערימה או קבוצה. מילה זו מרמזת על יכולתו של ההוביצר, מעצם היותו סוג של תותח, לפגוע בירי אחד בקבוצה גדולה של אנשים או עצמים.

ההוביצר ממוקם כשקנהו נמצא בזווית גבוהה מאוד. כך מתאפשר להוביצר להשליך את המטול במסלול תלול ולעבור מעל למכשולים כדי להגיע אל מטרה שלא ניתן להגיע אליה במסלול כינון ישיר. גם להוביצר קנה ארוך שנועד להקנות למטול המושלך ממנו יציבות מעוף. ההוביצר הנו כבד וכדי לנייד אותו נדרש מתלה מיוחד. מתלה זה נגרר בעבר על-ידי בע"ח וכיום הוא נגרר בעזרת כלי ממונע. את ההוביצר ניתן להפעיל גם בירי בכינון ישיר כמו תותח הטנק.

ההוביצר הראשון

עד לתקופת הרנסאס היה מקובל לתאר את מסלול הירי של מטול כמורכב משני מקטעים ישרים. מקטע ישר ראשון מתאר מסלול ישר קדימה הנובע מפיצוץ חומר-הנפץ. כשתנופת התנועה מסתיימת נופל המטול ישר מטה במקטע ישר שני. גלילאו הראה בעזרת ניסוי כי מסלול המעוף של המטול הוא קו פרבולי. הבנה של תנועת המטול הנפלט מהתותח עזרה לפתח ולהבין את ההוביצר.

ההוביצר הומצא והיה כבר קיים. עוד בסוף המאה ה-16 נבנה ברוסיה ההוביצר המתועד הגדול ביותר בעולם שנבנה אי פעם (אם כי לא מתועד שהוא הופעל אפילו פעם אחת).

לקראת סוף המאה ה-17 הופיע ההוביצר בצורתו החדשה בצבא שבדיה. ההוביצר השבדי המודרני היה בעל מתקן גרירה קצר מידי ולכן לא היה יציב מספיק כדי לעמוד בפיצוץ כמות גדולה של אבק-שריפה. כמות קטנה יחסית של אבק-שריפה חייבה את הטיית ההוביצר השבדי בזווית בינונית על-מנת להגדיל את טווח הפגיעה. אך, בניגוד למרגמות ניתן היה להשתמש בו גם לירי במסלול מקביל לקרקע לטווח קצר. דו-שימושיות זו של ההוביצר נתנה לו יתרון בשדה-הקרב. במהלך המאה ה-18 החלו להופיע דגמי הוביצר שונים ברחבי אירופה.

הוביצר בריטי ממלחה"ע הראשונה

מלחמת העולם השנייה

גם במלחמת העולם השנייה נודעה חשיבות רבה לאש הארטילריה הכבדה. מלבד לתותחי טנקים אשר תרמו את כוח האש שלהם הייתה תרומה גדולה גם להוביצר ולמרגמות.

הוביצר אמריקאי מתקופת המלחמה הקרה

הזווית הישראלית

מאז שנות השישים חלק גדול מהארטילריה הגיעה לארץ מארה"ב. אך היה וישנו גם ייצור מקומי. למשל, בשנות השבעים פותחו בארץ דגמי תותח הוביצר שנבנו על-ידי סולתם.

סיכום

להלן טבלה המציינת דגמי הוביצר שונים וחשובים:

שנה	דגם הוביצר	ארץ	טווח מרבי (ק"מ)	קוטר פגזים (מ"מ)
1586	Tzar cannon	רוסיה	?	890
1914	M-Gerät 14 ברטה השמנה	גרמניה	12.5	419
1915	BL 6-inch 26cwt	בריטניה	8.7	152
1919	Canon de 75M Schnieder	צרפת	9	75
1940	QF 25 pounder	בריטניה	12.2	87.6
1953	M65 ("Atomic Annie")	ארה"ב	30	280
1961	M109	ארה"ב	23.5	155
1970	M-68	ישראל	21	155
1975	L118 light gun	בריטניה	17.2	105
1975	M-71	ישראל	23.5	155
1978	FH77/A	שבדיה	21	155
1979	M198	ארה"ב	22.4	155
2005	M777	בריטניה	24-40	155

להמשך קריאה מומלץ לקרוא את הפרק הדן בהמצאת הטנק.





[ עמוד ראשי - המצאות | מתמטיקה קדומה | מספרים אי-רציונליים | משפט פיתגורס | גיאומטריה אוקלידית | אלגברה | התפתחות הסְפַרוֹת | משוואות קוביות וקווארדיות | מספרים מורכבים | לוגריתם | חשבון דיפרנציאלי ואינטגראלי | עיקרון הציפה | זכוכית מגדלת | משקפיים | מיקרוסקופ | טלסקופ | חוק סְנֵל | חוק בויל | חוקי התנועה | עיקרון ברנולי | שלושת חוקי התרמודינמיקה | טבלה מחזורית | מדידת מהירות האור | כוח לורנץ | קרינת רנטגן | טרנספורמצית לורנץ | תורת היחסות הפרטית | גילוי האטום | תורת היחסות הכללית | חשמל | חוק קולון | חוק אוהם | חוקי קירכהוף | נורת להט | מנוע קיטור | מנפה כותנה | מצלמה | מקרר | מזגן | מחשב | מכבש דפוס | כתב ברייל | טלגרף | טלפון | רדיו | טלוויזיה | כדור פורח | מצנח | רכבת | אופניים | מכונית | אווירון מדחף | מטוס סילון | אבק שריפה | תותח | רובה מוסקט | מרגמה | אקדח | מוקש | מקלע | רובה-מטען | הוביצר | תת-מקלע | רימון-יד | טנק | רובה-סער | פצצת אטום | תורת האבולוציה | פסטור | תיאוריית התורשה | פניצילין ]