זכוכית מגדלת

טכניקת ייצור זכוכית הייתה קיימת בעולם העתיק כבר למן אמצע האלף הרביעי לפנה"ס. במאה ה-5 לפנה"ס הומצאה ביוון העתיקה שיטה להדלקת אש בעזרת זכוכית קמורה. קרני השמש הפוגעות בקווים מקבילים בזכוכית הקמורה נשברים בגלל צורתה הקמורה של הזכוכית ומתלכדים לנקודה אחת. כאשר מלכדים קרני שמש רבים לנקודה אחת נוצר חום רב באותה נקודה. החום הרבה שנוצר באותה נקודה מאפשר הצתה של חומר דליק אם הוא מונח באותה נקודה. באותו אופן של ליכוד קרני השמש לשם הדלקת אש השתמשו היוונים של העת העתיקה בזכוכית הקמורה גם כדי להמיס שעווה ממסמכים סודיים החתומים בשעווה.

יתרונה הנוסף של הזכוכית על פני חומרי טבע אחרים היא בתכונת שקיפותה. את הזכוכית ניתן גם לייצר בצבעים שונים, המקנים לה גם חן מיוחד וגם שקיפות חלקית. על הקיסר הרומי

נֵרוֹן (Nero)

מסופר כי נהג להשתמש בפיסת זכוכית ירוקה ליד עינו על מנת למסך חלקית את קרני השמש בזמן צפייה בקרבות גלדיאטורים. אמצעי זה לא שימש להגדלת כושר הראייה לרחוק, אלא רק להגנה מקרני השמש המסנוורות.

מנגד, על גיבורת טרגדיה רומאית בשם

סֶנֶקָה (Seneca)

מסופר כי קראה את כל הספרים ברומא בעזרת גוש זכוכית קמורה שהונח על הדף והגדיל את הכתב. זוהי כנראה אגדה בלבד. גוש הזכוכית המתואר, הומצא, ככל הנראה רק בסביבות שנת אלף לספירה. גוש הזכוכית הקמורה כונה בשם אבן קריאה והוא פועל באופן זהה לפעולת זכוכית מגדלת של היום. היום על פי רוב מקובל להשתמש לשם הגדלת מלל כתוב בזכוכית מגדלת ולא באבן קריאה, מטעמי נוחות בלבד.


לא ידוע בוודאות מי המציא את זכוכית המגדלת הראשונה בעת החדשה. היתה זו ככל הנראה תוצאה של עבודה מתמשכת של מספר אנשי מדע. מקובל ליחס המצאה זו ל

רוֹגֶ'ר בֶּייְקוֹן (Roger Bacon)

האנגלי, שחי במאה ה-13 ומתאר אותה לראשונה בכתביו. אך זוהי ללא ספק תוצאה של עבודה מוקדמת יותר.


עבודתו הכתובה של ביקון בתחום האופטיקה הסתמכה בין היתר על עבודתו של קודמו בתחום,

אַבּוּ עַלִי אל-חָסַן אִיבֵּן אל-חַייתָאם (Abu Ali al-Hasan Ibn al-Haytham)

, המכונה בקיצור אל-חסן. הלה היה מדען ערבי שחי במאה ה-11. בשנת 1021 הוא פרסם ספר בתחום האופטיקה, "הספר של האופטיקה" (The book of Optics). בספר זה הוא דן בעקרונות האופטיקה וביכולת הטכנית לפתח אביזרי הגדלה אופטיים בעזרת עדשות קמורות מגדילות.


עוד על הנושא של שיפור מלאכותי של הראייה ניתן למצוא בפרק הדן בהמצאת המשקפיים.

שם נוסף לזכוכית המגדלת הוא מיקרוסקופ פשוט, ואכן היא בעצם מיקרוסקופ מאוד פשוט המכיל רק עדשה מרכזת אחת. עוד על המיקרוסקופ ניתן למצוא בפרק הדן בהמצאת המיקרוסקופ.





[ עמוד ראשי - המצאות | מתמטיקה קדומה | מספרים אי-רציונליים | משפט פיתגורס | גיאומטריה אוקלידית | אלגברה | התפתחות הסְפַרוֹת | משוואות קוביות וקווארדיות | מספרים מורכבים | לוגריתם | חשבון דיפרנציאלי ואינטגראלי | עיקרון הציפה | זכוכית מגדלת | משקפיים | מיקרוסקופ | טלסקופ | חוק סְנֵל | חוק בויל | חוקי התנועה | עיקרון ברנולי | שלושת חוקי התרמודינמיקה | טבלה מחזורית | מדידת מהירות האור | כוח לורנץ | קרינת רנטגן | טרנספורמצית לורנץ | תורת היחסות הפרטית | גילוי האטום | תורת היחסות הכללית | חשמל | חוק קולון | חוק אוהם | חוקי קירכהוף | נורת להט | מנוע קיטור | מנפה כותנה | מצלמה | מקרר | מזגן | מחשב | מכבש דפוס | כתב ברייל | טלגרף | טלפון | רדיו | טלוויזיה | כדור פורח | מצנח | רכבת | אופניים | מכונית | אווירון מדחף | מטוס סילון | אבק שריפה | תותח | רובה מוסקט | מרגמה | אקדח | מוקש | מקלע | רובה-מטען | הוביצר | תת-מקלע | רימון-יד | טנק | רובה-סער | פצצת אטום | תורת האבולוציה | פסטור | תיאוריית התורשה | פניצילין ]