בית גוברין תל מארשה

רקע

הערים מארשה ותל-גוברין שוכנות אחת בסמוך לשנייה בלב שפלת יהודה. אזור זה מכיל גבעות מסלע קירטון. סלע הקירטון הנו סלע רך המאפשר חציבה בו בקלות יחסית. מסיבה זו התאפשרה באזור חציבת מערות ומנהרות מתחת לפני הקרקע. אכן מערות רבות נחצבו מתחת לגבעות ושמשו את בני המקום לשימושים שונים: מחסה, מסתור, מחסנים, קבורה, בתי גידול ליונים ועוד.


מארשה

העיר מארשה נזכרת עוד במקרא כאחת הערים הבצורות של ממלכת יהודה.

לאחר חורבן ממלכת יהודה ובית המקדש הראשון השתלטו על אזור זה האדומים. חבל הארץ מדרום הר חברון והשפלה ועד לבקעת ערד נכבש על ידם וכונה בשם "אדומיאה".
בשנת 113 לפנה"ס נכבשת העיר על-ידי המלך החשמונאי, יוחנן הורקנוס, והוא מגייר בכוח את תושביה. בשנת 40 לפנה"ס נכבשת העיר על-ידי הפרתים ונהרסת כליל.

בית-גוברין

את מקומה של מארשה תופסת שכנתה הסמוכה, בית גוברין, שהוקמה במקומה, והפכה לבירה החדשה של "אדומיאה". בשנת 68 לספירה, במהלך המסע הרומאי לדיכוי המרד הגדול, נכבשת בית-גוברין ותושביה נטבחים. אך המקום ממשיך להתקיים כישוב ובתחילת המאה השלישית לספירה הוא זוכה למעמד של עיר בשם "אליותרופוליס" (עיר בני החורין).

בתקופה הביזאנטית מתרחב תחום השפעתה של העיר ומוקמות בה מספר כנסיות ומנזרים. העיר בית-גוברין מגיעה בתקופה זו לשיא פריחתה. לפי אחד המקורות גם חומה מוקמת סביבה.

עם הכיבוש הערבי של הארץ יורדת העיר מגדולתה וגם חוזרת לשמה המקורי – "בית גוברין". במהלך תקופה זו נחצבות המערות הפעמון והלוזית שבאתר. בתקופת השלטון הצלבני מוקם באזור מבצר. זה נהרס עם הכיבוש הממלוכי של הארץ.


בתקופה העותומאנית מתקיים באתר כפר קטן. במלחמת העצמאות בורחים תושבי הכפר מבתיהם והמקום משוחרר בקיץ 1948 על-ידי צה"ל. בסמוך לאתר מוקם כשנה לאחר מכן הקיבוץ בית-גוברין.

מה באתר

בית הקברות הצפוני השייך לתל מארשה ובו שתי מערות כוכים מהמאות השלישית והשנייה לפנה"ס.

"המערה הפולנית" – מערה שזכתה לשמה על שום חריטה שהשאירו חיילים מהצבא הפולני שביקרו במערה זו בשנת 1943.

מערת הקולומבריום המכילה למעלה מאלפיים כוכים קטנים לגידול יונים.

מערת האמבטיות שכפי ששמה מרמז שימשה לרחצה, ייתכן וחלק מפולחן דתי.

בית בד, בתי מגורים עם מערכת תת קרקעית, חנויות, כנסיות ומערות קבורה צידוניות.

מערת הפעמון שנוצרה עם עוד רוב מאות המערות הפזורות באתר בעיקר במהלך השלטון הערבי בארץ. המערות נוצרו מחציבת בסלע הקירטון והוצאת בלוקי אבנים מתוכו. אבנים אלו שמשו לבניית הערים שבאזור. למשל, יש הסבורים שאבנים מחציבה בבית גוברין שמשו לבניית העיר רמלה.

האמפיתיאטרון הרומי.

הצעות

מסלול מעגלי קצר משולב עם הליכה ונסיעה ברכב הפרטי מנקודה לנקודה – מסלול קל, כשעתיים

מסלול הליכה מעגלי (מלבד מערת הפעמון אליה נגיע עם הרכב) – מסלול בינוני, כארבע שעות

עצירה באמפיתיאטרון הרומי והכנסייה הסמוכה אליו – מסלול קל, פחות משעה

מומלץ להגיע באביב עת הגבעות מכוסות בפריחה.

איך מגיעים

ניסע על כביש 4 דרום, בצומת ברכיה (כ- 1.5 ק"מ דרומית לצומת כפר סילבר) נפנה שמאלה (מזרחה) לכביש 35 מזרח. נחלוף על פני קריית-גת ונעבור את כביש 6. לפני קיבוץ בית-גוברין יש פנייה ימינה (דרומה) לכניסה לאתר.