בית שאן

רקע

בית שאן שוכנת בקצה עמק יזרעאל ומעל לעמק הירדן. מיקומה הוא על דרך הים שקישרה בין מצרים ואזור הסהר הפורה. כמו כן היא נמצאת על תוואי הדרך העובר בבקעת הירדן ומקשר את ירושלים עם צפון הארץ. ההתיישבות במקום החלה כנראה באלף החמישי לפני הספירה על תל הנמצא דרומית לנחל חרוד. האזכור הראשון של הישוב הוא בתעודות מצריות מתקופת הברונזה. בתיעוד המצרי מכונה הישוב בשם אשאן, על שמו של האל הכנעני שאן.



בסביבות שנת 1500- נכבשה אשאן על-ידי המצרים יחד עם כל ארץ-ישראל. בשל היותה על ציר דרכים חשוב הפכה ההתיישבות למרכז שלטוני מצרי החולש על האזור כולו.

במסע הכיבוש הישראלי של ארץ כנען נכשל הניסיון להביס את העיר שנקראה כבר בית-שאן, ביתו של האל שאן.

"ויהי למנשה ביששכר ובאשר בית-שאן ובנתיה ויבלעם... וישבי תענך
ובנתיה וישבי מגדו ובנתיה שלשת הנפת | ולא יכלו בני מנשה
להוריש את הערים האלה..." (יהושע יז, יא-יב)

בית-שאן לא נכבשה ונשארה עצמאית. בקרב הגלבוע שנערך בין בני ישראל לבין הפלישתים נפלו רבים מלוחמי ישראל ובינם גם שאול המלך ובניו. הפלישתים חזרו אחרי הקרב לגבעה לבזוז את הגופות. משראו את גופותיהם של שאול ובניו הם החליטו לתלותם על חומת העיר.

"ויהי ממחרת ויבואו פלישתים לפשט את החללים וימצאו את שאול
ואת שלושת בניו נופלים בהר הגלבוע | ... וישימו את כליו
בית עשתרות ואת גויתו תקעו בחומת בית שן" (שמואל א לא, ח-י)

את בית שאן כבש דוד המלך ובימיו של שלמה המלך היא הורחבה.



בית שאן הוחרבה עם הגעתו של צבא מלך אשור, תגלת פלאסר השלישי. בתקופה ההלניסטית שוקם הישוב תחת השם החדש סקיתופוליס. סקיתופוליס משמעו ביוונית עירם של הסקיתים. הסקיתים הוא כינוי לעם נוודים ממוצא הודו-אירופאי ששכן בערבות שמצפון לים השחור וברחבי אסיה התיכונה. לא ברור מדוע קיבלה העיר המחודשת שם זה. יש המעלים את האפשרות שהדבר נעשה לכבודם של שכירי חרב סקיתים ששרתו בצבאו של אלכסנדר מוקדון. אגדה מקומית גורסת כי השם לעיר הגיע מאל היין היווני, דיוניסוס, שיישב כאן מבני לווייתו הסקיתים. בעיר אכן התפתח פולחן סביב האל דיוניסוס.

בתקופה הרומית רק התעצם הפולחן בעיר סביב דיוניסוס. העיר שינתה שמה לניסה-דיוניסוס לכבוד אומנתו של דיוניסוס, ניסה, שלפי האגדה נקברה בעיר.

בשנת 108- שוחררה העיר על-ידי המכבים. יהודים ונוכרים חיו בה יחדיו. מאוחר יותר נכבשה העיר על-ידי הרומאים. בתקופת המרד נגד הרומאים עלו יושביה הנוכריים של העיר ורצחו את כל יהודיה. בתקופה הרומית היה הקף בנייה גדול בעיר. נבנו בה מרחצאות, שווקים, מקדשים, רחובות ועוד.



בתקופה הביזאנטית הייתה בית שאן עיר גדולה ומבוססת מוקפת חומה גדולה. פרנסתה של העיר היה בייצור בדים, שמה הלך לפניה בתחום ייצור זה. מנזרים רבים הוקמו בסביבותיה והללו שימשו מרכזי הפצה של הנצרות בארץ-ישראל. מספר תושביה של העיר הגיעו בשיאו קרוב לארבעים אלף תושבים.

הכיבוש המוסלמי של צפון הארץ כלל גם את העיר בית-שאן. העיר ניצלה מחורבן תמורת הסכם עם הערבים. אך רעידת אדמה קשה שפקדה את האזור בשנת 749 החריבה את העיר. העיר סקיתופוליס נמחקה מהמפה ולכשתשוקם תיקרא ביסאן.

בתקופה הצלבנית הצטמצמה בית-שאן בגודלה ובחשיבותה. בתקופה העותומאנית היא נדחקה עוד יותר מבימת ההיסטוריה. המפנה הגיעה בסוף המאה ה-19 כאשר נסללה מסילת הברזל שקישרה את חיפה ודמשק. המסילה עברה גם בבית-שאן והעיר הפכה למרכז ניהולי באימפריה העותומאנית.

בתקופת השלטון המנדטורי חיו בעיירת בית שאן כמה אלפי ערבים ויהודים בודדים בלבד. הללו נאלצו לנוס מהעיר ולעזוב רכושם מאחוריהם עם פרוץ המרד הערבי.
במלחמת העצמאות נכבשה בית-שאן בקלות יחסית. רוב תושביה ברחו ואלה שנשארו אולצו לעזוב. העיירה הריקה הפכה לעיירת עולים חדשים.

"גן-עדן אם בישראל הוא – בית-שאן פתחו" (תלמוד בבלי עירובין פרק יט, 71)

מה באתר

במקום שרידים רבים מעברה המפואר של העיר: תיאטרון רומי, בית מרחץ, רחוב עמודים ארוך, פסיפסים, מרכז מסחרי, מקדש רומי ועוד ועוד.



בסמוך נמצא תל בית שאן הכולל שרידי התיישבות מתקופות שונות.

בסוף שנות השמונים התגלה במהלך חפירות אמפיתיאטרון מהתקופה הרומית. האמפיתיאטרון הרומי החל את דרכו כהיפודרום בו נערכו מרוצי סוסים ואחר קוצר לעריכת הצגות.

הצעות

ישנם שלושה סיורים שניתן לערוך באתר:

סיור בעתיקות העיר – שעתיים, מסלול קל

הליכה לתל הסמוך, לתצפית - שעה, מסלול קל

האמפיתיאטרון הרומי הנמצא במרחק של כמאתיים מטרים מהחניה - מחצית השעה, מסלול קל

איך מגיעים

ניסע על כביש 71 מזרחה. בצומת שאן נפנה ימינה לכביש 90 דרום. כביש 90 עובר דרך העיר ונקרא שדרות מנחם בגין. נרד מהכביש בפניה ימינה לרחוב שאול המלך. נחלוף על פני האמפיתיאטרון הרומי שמחוץ למתחם האתר. הכניסה לאתר היא אחרי המרכז המסחרי ולפני מעגל התנועה.