בית שערים
רקע
הישוב היהודי בית שערים הפך למרכז רוחני יהודי בזכות שהפך למקום מושבו של רבי יהודה הנשיא שהעביר אליה גם את מושב הסנהדרין עד שעבר לגור בציפורי הסמוכה. לאחר מותו בשנת 220 הוא הובא לקבורה בבית שערים מה שהפך את המקום למכובד עוד יותר. בעקבות האיסור הרומי על קבורת יהודים בהר הזיתים שבירושלים הפך בית שערים למקום קבורה מועדף על יהודי הארץ והתפוצות שרצו להיקבר בסמוך לרבי יהודה הנשיא. כך שימש המקום במאות השנייה והשלישית כמקום קבורה לנכבדי היהודים של אותה תקופה.

מקומות הקבורה היו חצובים במערות בסלע מתחת לפני השטח והיו מחוברים בינם בעזרת מערכת של מעברים תת-קרקעיים. בחללי הקבורה הונחו ארונות מתים, סרקופגים, והם עוטרו בסיתותי אבן ובציורים. בין יצירות האומנות ניתן למצוא את מנורת שבעת הקנים, את הלולב, האתרוג, השופר, ארון הקודש, וגם נושאים חילוניים כמו ספינות בעלי חיים וצורות גיאומטריות.

בשנת 352 חרבה העיר על-ידי הרומאים כעונש על ניסיון מרידה.
אתר הקבורה התגלה במקרה בשנת 1936 כאשר אלכסנדר זייד ממקימי ארגון השומר גילה מערת קבורה במקום. זייד פיקד על הגנת הישובים באזור זה החל משנת 1926 עבור קק"ל. הוא נרצח במאורעות שנת 1938 על-ידי מתנקשים ערבים. פסל בדמותו כשהוא רוכב על סוס הוצב במקום סמוך הצופה על עמק יזרעאל.
מה באתר
שתיים מתוך עשרים מערכות הקבורה שבאתר פתוחים למבקרים. ניתן להתרשם ממערכת הקבורה המסועפת שבמקום. המערות קרירות משהו ומהוות מפלט נהדר מהחום הקיצי.
אתר מערה מרכזי ובו מוצגים הממצאים העתיקים שנמצאו באזור.
קו מתאר של השרידים של הישוב היהודי: בתי ציבור, בתי מרחץ, בתי מגורים, בית-כנסת ובית בד.

פסלו של אלכסנדר זייד, השומר האגדי, הוצב לראשונה עוד בשנת 1940. הפסל הראשון היה עשוי בטון ועם הזמן נתקף בבלייה. בשנת 1979 נוצק הפסל מחדש, הפעם מברונזה, והונח על גבי משטח אבן ענק. בשנת 2007 הפילו את הפסל גנבי מתכות אך לא הצליחו להזיזו מהאתר. הפסל הושב על כנו בסוף אותה שנה.

הצעות

איך מגיעים
ניסע על כביש 70 צפון. אחרי יקנעם, בצומת התשבי, נפנה ימינה (צפונה) לכביש 722 צפון. אחרי נסיעה של כ-4.5 ק"מ ישנו שילוט שמאלה (מערבה) לאתר הצמוד לישוב קריית טבעון.

[  עמוד הבית  |  אודות  |  זכויות יוצרים  |  מפת האתר  ]