בית ציידה
רקע
שמורה זו היא השמורה הגדולה ביותר של מים מתוקים בארץ-ישראל. אורכה הוא כ-6 ק"מ ורוחבה כ-2.5 ק"מ. שטח השמורה הוא כמעט כ- 7,000 דונם וכולל שטחים חקלאיים רבים. בשטח השמורה זורמים נחלים רבים היורדים ממרכז רמת הגולן ונשפכים אל הכינרת: משושים –יהודיה, זוויתן ודליות. שפכי נחלים אלו אל הכנרת נמצאים ברצועת חוף קצרה יחד עם מניפת הדלתא של שפך נהר הירדן שנמצא גם הוא בשטח השמורה, בחלקה הצפון-מערבי. שפכי מקורות מים מתוקים רבים אלו הם שנותנים למקום זה את מראהו הטבעי המיוחד המשתנה מעונה לעונה ומשנה לשנה.
בדרכם אל הכינרת יוצרים הנחלים בריכות מים גדולות וסגורות. במקום השתפכותם של הנחלים נוצרות בעקבות פעולת הסחף של הנחלים לשונות של יבשה אל תוך הכנרת. סביב הנחלים והבריכות התפתחה צמחייה רבה וסבוכה. בצמחייה זו ניתן למצוא צמחים רבים הדורשים מים רבים לגידולם. הצמחייה הסבוכה מהווה בית גידול נוח לעופות רבים לאורך קו החוף של הכנרת. גם דגי האמנון מנצלים את השמורה ומטילים את ביציהם בבריכות הגדולות שבה. בפנים היבשה נמצא בעולם החי מגוון יצורים, החל משפריריות וחרקים אחרים ועד לדרבנים, חזירי בר, שועלים ותנים.
מלבד עולם הטבע העשיר נמצאים בשמורה גם שרידיו של הישוב תל צידה, שעל שמו נקראת השמורה.
תל צידה שוכן על תל בזלתי כ-2.5 ק"מ מצפון-מזרח לכינרת המתנשא לגובה של כ-25 מטרים מפני שטח סביבתו. תחילתו של הישוב הוא מסביבות שנת 1000 לפנה"ס. הישוב היה מורכב משני חלקים, העיר העליונה ששכנה על התל והעיר התחתונה שהתפתחה למרגלות התל. את שני חלקי העיר סבבה סוללת עפר.
במהלך מאתיים השנים הבאות התפתחה העיר מאוד. הוקמה בה חומה עם שער ראשי בעל ארבעה תאי שמירה ושני מגדלים משני צדדיו. הוקם ארמון מפואר ליד השער ומבני מחסנים שונים. בתקופת פריחה זו שימשה העיר ככל הנראה כבירת האזור. עוד הוקמה בעיר בימת פולחן ונמצאו בה שרידי מצבות ואביזרי פולחן נוספים. העיר נחרבה עם מסע הכיבושים של תגלת פלאסר השלישי. בתקופת הכיבוש הפרסי המשיך הישוב להתקיים, אך ירד מגדולתו.
בתקופת הכיבוש הרומי המשיך להתקיים במקום כפר דייגים קטן. כפר זה מזוהה עם מקום הולדתם של שלושה משנים-עשר השליחים מפיצי הנצרות: פטרוס, אנדרי ופיליפוס. ישו עצמו ביקר במקום וערך בו מספר ניסים.
בתקופת שלטונו של הורדוס הוקמו בעיר מספר מבנים ושמה שונה ליוליס. בזמן המרד הגדול נגד הרומאים נערך קרב במקום. על פי עדותו של ההיסטוריון היהודי המומר בן אותה תקופה, יוספוס פלביוס, שקע מפקד המורדים היהודיים, יוסף בן מתיתיהו, עם סוסו באחת הביצות שבאזור ונפל ארצה.
בתחילת המאה ה-20 נעשו מספר ניסיונות לרכוש את הקרקעות באזור זה שהיו בבעלות משפחת בק הערבית לטובת התיישבות יהודית. התנגדות סורית סיכלה ניסיונות אלו של פעילים בתנועה הציונית.
עד למלחמת ששת הימים התקיימו במקום כמה כפרי דייג ערביים שהתרוקנו אחרי המלחמה.
מה באתר
נחלים זורמים, צמחייה סבוכה ובעלי חיים.
שרידי הישוב תל צידה.
הצעות
טיול לאורך נחל יהודיה הזורם בשמורה. ישנו מסלול יבש וישנו מסלול רטוב העובר בתוך הנחל – מסלול קל, פחות משעה
המקום מתאים לעריכת פיקניק
הערה: ההגעה לתל צידה היא מהכניסה לפארק הירדן ולא משמורה זו.
איך מגיעים
ניסע על כביש 90 צפון. כעשרה ק"מ מצפון לטבריה, בצומת כפר נחום, נרד מכביש 90 (פנייה ימינה) לכביש 87. עם כביש 87 נמשיך עד לצומת יהודיה בה נפנה ימינה (דרומה). בהמשך, בצומת מעלה גמלא, נראה שילוט לאתר בצד ימין של הדרך.
הבאים מכביש 77 מזרח יגיעו לטבריה ובה בסמוך לחוף יתחברו לכביש 90 צפון.
הבאים מכביש 85 מזרח יפנו ימינה (דרומה) בצומת עמיעד לכביש 90 דרום. ימשיכו על כביש 90 דרום המתפתל ויורד לכנרת עד לצומת כפר נחום בה יפנו שמאלה (מזרחה) לכביש 87.
[  עמוד הבית  |  אודות  |  זכויות יוצרים  |  מפת האתר  ]