מצדה

רקע

הר מצדה שוכן בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה ודרום-מערבית לים-המלח. ההר מתנשא לגובה של כ- 450 מטרים מעל לפני ים-המלח (כ- 50 מטרים מפני הים). סביב ההר גאיות עמוקים המפרידים אותו מסביבתו והופכים אותו להר מבודד שהגישה אל פסגתו קשה. פסגת ההר היא שטוחה כמעט לגמרי, אידיאלית להקמת מבנים. אורכו של משטח הפסגה כ- 650 מטרים ורוחבו המרבי כ- 350 מטרים.


נתונים פיזיים אלו, יחד עם היותו על גבול אזור הספר הדרומי ומיקומו על אם הדרך העוברת בבקעת הירדן מצפון לדרום ועל הדרך המקשרת בין עבר הירדן לחוף הים-התיכון הפכו את ההר למקום המתאים להקמת מבצר.

על ההיסטוריה של מצדה ידוע לנו בזכות כתביו של יוספוס פלביוס (יוסף בן מתיתיהו), יהודי שנשבה בידי הרומאים והפך, בתמיכתה של רומא, להיות לכותב קורות המרד היהודי ברומאים.

על פי כתביו ולפי הערכת החוקרים נבנתה המצודה הראשונה על ההר בתחילת המאה הראשונה לפנה"ס. אך עיקר תנופת הבנייה במקום נערכה כמה עשרות שנים מאוחר יותר, בימיו של הורדוס. הורדוס רצה להקים מקום מפלט הרחוק מכל ישוב שישמש אותו במקרה של מרד מצד יושבי הארץ. הוא גם חשש מהתקפה מכיוון מצריים. מסיבות אלו בחר הורדוס בימי שלטונו לחזק ולהאדיר את המבנה שעל מצדה.

על מצדה בנה הורדוס ארמון מפואר ביותר המשקיף על ים-המלח. בצמוד לארמון הוקם בית מרחץ פרטי. בית מרחץ ציבורי נוסף הוקם על ההר, כקריאת תיגר על איתני הטבע שדנו מקום זה לשממה ויובש. חומת סוגרים הוקמה מסביב לפסגת ההר. נבנו גם מחסנים, מבני מגורים, מבני ציבור ובורות רבים לאגירת מים. על יד ההר הוקמו בריכות גדולות לאגירת מי הגשמים שאחר כך הועלו על גבי בהמות משא לבורות המים שעל ההר.

הפאר וההדר נשקפו מכל עבר בצורת עמודים, פרסקאות, ציורי קיר מרהיבים, פסיפסים וכו'.


לאחר מותו של הורדוס וכיבוש הארץ על-ידי הרומאים הוצב במקום חיל מצב רומאי. בתחילת המאה השנייה עזבו הרומאים את המקום.

בזמן המרד הגדול, בשנת 66 לספירה, תקפה קבוצת יהודים קנאית בשם סיקריים (מהמילה סיקה – פגיון) את חיל המשמר הרומי הקטן שהיה מוצב על ההר המבודד. לאחר כיבוש ההר מידי הרומאים הצטרפה אליהם קבוצת יהודים קיצוניים אחרת בשם אסיים. בשנת 70 לספירה נפלה ירושלים ונחרב בית המקדש השני. אחרוני המורדים היהודיים ברחו למצדה.

בין חומת הסוגרים הם הקימו את מבני מגוריהם ואת הארמון המפואר הפכו למפקדת המרד. הם הקימו לצרכיהם בית כנסת ומקווה. שרידי בית הכנסת הם בין העתיקים ביותר ששרדו מתקופת בית המקדש שני.

הצבא הרומאי הגיע למצדה בסוף שנת 72 לספירה. על ההר היו כ-960 יהודים, ברובם נשים וילדים. את המורדים הנהיג אלעזר בן יאיר. הרומאים, שמנו כעשרת אלפים לוחמים, התפרסו מסביב להר והטילו עליו מצור. המצור נמשך מספר חודשים ובמהלכו הקימו הרומאים סוללת עפר בצידו המערבי של ההר עד לפסגתו. בעזרת כלי ניגוח והטלת אבנים גדולות שברו הרומאים את חומת הביצורים שסביב פסגת ההר. המורדים ניסו לחסום את דרכם עם חומת עץ מאולתרת, אך זו הוצתה והועלתה באש.

משראו יושבי ההר שאין באפשרותם לחסום עוד את הרומאים מלהגיע לפסגת ההר הם החליטו שלא ליפול בשבי. מנהיגם, אלעזר, שכנעם לפעול בפעולה אחרונה ונואשת. על כך מספר יוספוס פלביוס בכתביו:

"... ויבחרו בגורל עשרה מתוכם אשר ישחטו את כולם. וכל אחד השתרע על הארץ על יד אשתו ובניו ההרוגים וחיבק בזרועותיו ופשט ברצון את צווארו לשחיטה בידי האנשים אשר מלאו את המעשה הנורא הזה. והאנשים האלה שחטו את כולם בלא רעד. ואחרי כן הפילו גורל ביניהם למען ישחט הנלכד בגורל את תשעת חבריו ואחרי המיתו את כולם יטרוף נפשו בכפו... ולמחרת עלו הרומאים אל מצדה. וכאשר מצאו את המון ההרוגים לא שמחו הפעם על אשר ראתה עינם באויביהם. כי אם השתוממו על רוחם ועצתם הנאדרה, שצחקה למוות ולא שבה אחור מהמעשה הגדול הזה."

עמידתם מנגד כנגד הכוח הרומאי הגדול, הקרבתם האישית והטרגדיה הלאומית שבחורבן ישראל ובית המקדש השני – כל אלה בנו את המיתוס שנרקם סביב סיפור מצדה.


המקום עמד בשיממונו למעט לתקופה קצרה של פריחת ההתיישבות הנזירית באזור מדבר יהודה בתקופה הביזאנטית.

אחרי הכיבוש הערבי של ארץ-ישראל נתרוקן המקום מיושביו ונזנח שוב.

מה באתר

חומת הסוגרים המקיפה את ההר.

הארמון הצפוני הגדול ובית המרחץ הפרטי שלו.

הארמון המערבי.

רחבת ההגרלות בה נמצאו פתקאות חרס עם שמות אנשים שכנראה שמשו בהגרלה שנערכה על ההר בלילה האחרון.

בית הכנסת והמקווה.

כנסייה קטנה שהקימו הנזירים הנוצרים במקום.

בורות ובריכות מים.

הצעות

סיור בעתיקות השרידים שעל מצדה – מסלול קל, כשלוש שעות

איך מגיעים

הכניסה הראשית: על כביש 90, כ- 18 ק"מ צפונה לצומת זוהר וכ- 15 ק"מ דרומית לישוב עין-גדי. העלייה להר ברכבל.

הכניסה המערבית: עם כביש 31 נגיע לישוב ערד. מצפון-מזרח הישוב יוצא כביש גישה 3199. כביש זה מגיע אחרי כ- 15 ק"מ של פיתולים לצד המערבי של מצדה. העלייה להר היא רגלית בשביל הנחשים. הערה: אין גישה ברכב מצד זה של ההר לצדו המזרחי בכלל ולכביש 90 בפרט.