נגישות
headline




תל ערד



רקע


תל ערד מורכב משני חלקי ישוב שנבנו בשתי תקופות שונות. החלק העתיק יותר הנו העיר התחתונה והיא נוסדה בתקופה הכלכוליתית והתפתחה בתקופת הברונזה לישוב המשתרע על כמאה דונם. בתקופה זו זכתה העיר ערד לפריחה גדולה והפכה לאחת הערים הגדולות והחשובות בארץ-ישראל. סביב העיר הוקמה חומה עבה בהיקף של כ- 1200 מטרים. בחומה נקבעו מגדלי שמירה ושערים. העיר עצמה הייתה מרושתת ברחובות שכללו בתים פרטיים ומבני ציבור. מבנה בתים היה מיוחד וזכה לכינוי "בית ערדי". בתים אלו כללו חלל מרכזי גדול שאליו צמוד חדר קטן ששימש ככל הנראה כמטבח או כמחסן. פתח הבית היה בקיר הרחב של הבית. במרכז העיר נחפרה באר גדולה אליה התנקזו בתעלות מי הגשמים שירדו בעיר.

"וישמע הכנעני מלך-ערד ישב הנגב כי בא
ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב
ממנו שבי" (במדבר כא, א)

בתקופה הישראלית, 1,200 לפנה"ס, נבנתה מצודה במקום גבוה מעל לעיר התחתונה. מצודה זו זיכתה בפי הארכיאולוגים את התל שמעל לעיר בכינוי "תל המצודות". המצודה נועדה לשמור ולהגן על העיר שמתחתיה. סביב המצודה נבנתה חומה חזקה. בתוך המצודה הוקם בית-כנסת קטן. במקום נמצאו שברי חסרים עם כתובות בעברית עתיקה.

תל ערד - שרידי הישוב

מצודה זו חרבה והוקמה מספר פעמים בתקופת הממלכה הישראלית. גם לאחר נפילת ממלכת יהודה הוקמה ונחרבה מצודה זו על-ידי השליטים השונים של הארץ כמו הפרסים, היוונים והרומאים.

בתקופה הערבית התחדש הישוב בתל ערד.

בשנת 1962 הוקם הישוב המודרני ערד בסמוך לתל השרידים המזוהה עם ערד המקראית. ההתיישבות הייתה מכוונת מהממשלה במטרה לישב חבל ארץ זה. נכון לשנת 2008 ישנם מעל ל- 23,000 תושבים בעיר.

מה באתר


שרידי העיר ערד הכוללים בתים, מקדש, באר לאגירת מי הגשמים, חומת העיר ועוד

הצעות


סיור בעיר העליונה ואחר-כך בעיר התחתונה (מחניון לחניון) – מסלול קל, כשעה וחצי

סיור בעיר העליונה ואחר-כך בעיר התחתונה (עם הליכה ברגל) – מסלול קל, כשעתיים וחצי

איך מגיעים


ניסע על כביש 40 דרום לכיוון באר-שבע. לפני באר-שבע, בצומת להבים, נפנה שמאלה (מזרחה) לכביש 31 מזרח המוביל לערד. לפני ערד, בצומת תל ערד, נפנה שמאלה (צפונה) לכביש 80 צפון. אחרי כ- 2.2 ק"מ נסיעה נראה שילוט לפנייה שמאלה (מערבה) המובילה לאתר.