תל באר שבע

רקע

הישוב הקדום של באר שבע נמצא בנקודת המפגש של נחל באר שבע ונחל חברון. באזור זה יורדים כמאתיים מ"מ של משקעים בשנה והוא נמצא על גבול איזור המדבר. הישוב הקדום נמצא על תל קטן שגובהו כעשרים מטרים מפני הסביבה וכ- 300 מטרים מעל לגובה פני הים.

לפי ספר בראשית מקור השם באר שבע הוא על שום שבועה שנכרתה על יד הבאר בין אבימלך לבין אברהם אבינו. אברהם אבינו טען וגם הוכיח כי עבדיו של אבימלך גזלו ממנו את הבאר שהוא חפר בעצמו. אבימלך הנבוך ניסה לפייס את אברהם בשבע כבשים שנתן לו. אברהם מצדו החזיר את הכבשים לאבימלך ובתמורה ביקש שיהיה זה מעתה לעד כי אברהם הוא חפר את הבאר והוא בעליה. ברית נכרתה בין השניים בשבועה:

"ויצב אברהם את-שבע כבשת הצאן לבדה |
ויאמר אבימלך אל-אברהם מה הנה שבע כבשת
האלה אשר הצבת לבדנה | ויאמר כי את-שבע כבשת
תקח מידי בעבור תהיה-לי לעדה כי חפרתי את-הבאר
הזאת | על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם
נשבעו שניהם" (בראשית כא, כח-לא)

תחילתו של הישוב הוא משנת 1200 לפנה"ס. בעת הקמתו כלל הישוב באר עמוקה שלידה הוקמו אוהלים למגורים ולמחסנים. הבאר הורחבה והועמקה עם השנים עד שהגיעה לעומק מרשים של כשבעים מטרים. בני הישוב התפרנסו בעיקר מרעיית מקנה וצאן. במאה-מאתיים השנים הקרובות הישוב התפתח ובתים רבים נבנו סביב מרכז הישוב בצורת מעגל. פתחו של כל בית פנה למרכז לחצר משותפת. זוהי צורת ישוב מתוחם.

בשנת 950 כבר הייתה באר שבע עיר גדולה שלראשונה בתולדותיה גם חומה הקיפה אותה. על יד שער העיר הייתה ממוקמת הבאר ששירתה את תושבי העיר כמו גם אורחים ועוברי אורח מבחוץ. העיר השתרעה על פני שטח הגבעה הקטנה וכללה כ-12 דונם של שטח בנוי.
בעיר הוקמה בשלב זה או אחר מפעל מים, זאת בנוסף לבאר העמוקה. מפעל המים כלל חציבה של פיר עמוק ורחב שקירותיו צופו בחלוקי אבנים. מי שיטפונות שזרמו בנחל חברון נאגרו בפיר זה. העיר היוותה את הגבול הדרומי של הממלכה:

"וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו
מדן ועד-באר שבע כל ימי שלמה" (מלכים א ה, ה)

עיר זו חרבה בתקופת מסעו של השליט המצרי, הפרעה שישק. העיר שוקמה וחזרה לקדמותה, כעת חומת סוגרים כפולה הקיפה אותה. חומה זו לא מנעה מחורבן נוסף כחצי מאה לאחר מכן. שוב העיר שוקמה ושוב היא נחרבה כך במשך מספר פעמים לאוחר מספר דורות.

חורבנה של העיר הגיע בשנת 750 בשריפה גדולה. יש המייחסים זאת למסע ההרס והחורבן של סנחרייב. בתקופה הפרסית שימשה העיר בעיקר כתחנת אספקה לצבא הפרסי. בתקופה ההלניסטית הוקם במקום מקדש. בתקופה הרומית נבנתה מצודה במקום ועיקר הישוב עבר מערבה היכן שנמצאת היום באר שבע המודרנית. אחרי הכיבוש הערבי איבדה באר שבע אט אט את מקומה לטובת ישובים אחרים בסביבה. רק בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 חודש הישוב במקום.

מה באתר

בתי מגורים, רחובות, ארמון העיר, שרידי המקדש, חומת העיר ושער העיר, כיכר העיר, חדרי אחסון ועוד. מוצג מרתק במיוחד הוא מזבח הקרנות המשוחזר ששרידים ממנו נמצאו באתר.

הצעות

סיור בעתיקות התל ועלייה למגדל תצפית – מסלול קל, כשעה

איך מגיעים

ניסע על כביש 40 דרום לכיוון באר שבע. בצומת גורל נפנה שמאלה (מזרחה) כדי להמשיך לנסוע על כביש 40 דרום העוקף את העיר ולא נכנס לתוכה. בצומת תל שבע נמשיך ישר לכיוון תל באר שבע. לפני תל באר שבע ישנה פניה ימינה (דרומה) המובילה לאתר.