תל חצור

רקע

על פי ממצאים שנמצאו בשטח מקובל להעריך שההתיישבות בחצור החלה בסביבות שנת 2500- לערך. האזכור הראשון של חצור נמצא בתיעוד מצרי המתוארך לסביבות שנת 2000-. בתקופה זו הביא גל התיישבות גדול בחצור לפריצתה של העיר מעבר לחומותיה ולהקמתו של מתחם ישוב גדול הצמוד לחומות העיר. מתחם זה, המכונה גם העיר התחתונה, הוגן בסוללות עפר.


תיעוד חליפת מכתבים שנשתמר עד ימינו מעיד על מסחר בדיל בין חצור לבין ערי בבל וסוריה בתקופת הברונזה. חצור עסקה בהפקה של ברונזה מהבדיל.

בשנת 1300- כרת מלך חצור ברית עם מלכי הערים הכנעניות בצפון הארץ כנגד בני ישראל. יהושע בן נון היה המנהיג הצבאי שהוביל את המלחמה לכיבוש ארץ כנען ולהקמתה של ממלכת ישראל. חשיבותה של העיר המבוצרת חצור מובאת בכתובים:

"ויהי כשמוע יבין מלך חצור וישלח... (יקרא למלכי האזור) ...
ויועדו כל המלכים האלה ויבואו ויחנו יחדו אל מי מרום להילחם עם ישראל:
ויאמר יהוה אל יהושע אל תירא... וישב יהושע בעת ההיא וילכד את חצור
ואת מלכה הכה בחרב כי חצור לפנים היא
ראש כל הממלכות האלה" (יהושע יא, א-י)

בסביבות שנת 950- שיקם שלמה המלך את העיר. חצור שוקמה ומסביבה נבנתה חומת סוגרים. חומת סוגרים זו חומה כפולה שהחלל הפנימי שבה מחולק לתאים היכולים לשמש למגורים או לצרכי אחסון.


שער ראשי נפתח בחומה. השער נבנה בדומה לשערים בתלים אחרים של אותה תקופה כמו מגידו ובאר-שבע. בקדמת השער שני מגדלים משני צדדיו. השער עמוק ולאורכו שישה תאי שומרים, שלושה מכל צד.


בשנת 850- הורחבה העיר תחת שלטונו של אחאב וזכתה לשיא פריחתה. בעיר הוקמה מצודה גדולה, בית עמודים ששימש לאורוות סוסים או לאחסון, החומה חוזקה ומולאה בעפר וגם הוקם מפעל מים גדול. כדי לאפשר לחצור לעמוד בפני תקופות מצור ארוכות בהן נמנעה ממנה גישה למקורות מים שבסביבתה הוקם בה מפעל מים גדול. מפעל המים כלל חפירה של באר עמוקה שהגיע עד למי התהום, בעומק של כ-45 מטרים.



העיר שמשה עבור בני ישראל כעיר צבאית וכבסיס אספקה. שיירות של הגיעו אליה ושיירות של לוחמים יצאו ממנה. לא אחת היא נפלה במלחמות לידי האויב ואחר שבה להשתקם ולהיבנות מחדש. כך במשך מאות ואלפי שנים נבנתה העיר על חורבות שרידיה, שכבה מעל שכבה. עשרים ואחת שכבות שונות של ישובים משוקמים נמצאים בתל.


מלך אשור, תגלת פלאסר השלישי, כבש את העיר חצור בשנת 732- והחריבה פעם נוספת. מאז העיר לא קמה מחדש לתחייה.

"לקדר ולממלכות חצור אשר הכה נבוכדראצור מלך בבל ...
והיתה חצור למעון תנים שממה עד עולם לא ישב שם איש
ולא יגור בה בן אדם" (ירמיהו מט, כח-לג)

המקום שימש רק כבסיס צבאי בתקופה הפרסית ולאחר מכן בתקופה ההלניסטית עד שנזנח לתמיד.

מה באתר

בשנת 1928 זיהה ארכיאולוג בריטי את מיקומה של העיר חצור. במקום נערכה חפירה ראשונית קצרה. חפירה רצינית באתר נערכה רק בסוף שנות החמישים ופעם נוספת בסוף שנות השישים, בהובלת יגאל ידין.

תל חצור הנו התל הגדול ביותר בארץ-ישראל. חלקו העליון של התל, העיר המבוצרת, הנו כ- 120 דונם. בתל נמצא את קירות השער המפואר מימי שלמה המלך ואת חומת הסוגרים. נמצא גם את בית העמודים ואת המצודה המפוארת מימי המלך אחאב. באתר גם נמצאים שרידי מקדשים כנעניים, עדות לתופעת האלילות הכנענית שבה נאבקו נביאי ישראל. עוד נמצא גם את מפעל המים הגדול של העיר.

מצפון לתל משתרעים כ-700 דונם של שרידי היישוב שנבנה מחוץ לחומות העיר. מתחם זה באתר סגור למבקרים.

הצעות

שיטוט במתחם התל בו נמצאת העיר העליונה – שעתיים-שלוש, מסלול קל

איך מגיעים?

ניסע על כביש 90 צפונה ונחלוף על פני צומת מחניים. ממול לקיבוץ איילת השחר נמצא האתר.