תל דן

רקע

נחל דן הוא נחל איתן ומהווה את אחד משלושת מקורות נהר הירדן, והחשוב מבין שלושתם. על פי חזל הוא אף מעניק לירדן את שמו שכן מי הירדן הם מים שברובם יורדים מן הדן. מקור מימיו הם המשקעים הרבים היורדים בהר החרמון ומרווים את בטנו. מים אלו מחלחלים מההר עד למרגלותיו ופורצים אתדרכם החוצה במספר רב של מבועות. מבועים אלו מתאחדים ויוצרים את נחל דן. הנחל זורם בפלגי מים שוצפים מוקף עצים מצלים.


לא פלא שמקום עשיר במים ומרענן זה זכה להתיישבות עוד לפני כשבעת אלפים שנה. בסביבות שנת 2700- הוקמה כאן העיר הראשונה. כאלף שנה מאוחר יותר הייתה עיר זו כבר מבוצרת היטב בסוללת עפר שהתנשאה עד לגובה של 10-15 מטרים. בסוללה נבנה גם שער קשתות עשוי לבנים. גובהו של השער כשבעה מטרים והוא מורכב משלוש קשתות.

בכתובים נזכר המקום לראשונה בספר בראשית כבר בשם דן. מסופר כיצד אברהם אבינו רדף אחרי מלכי הצפון שחטפו את אחיינו, לוט.

"וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את-חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר
ושלוש מאות וירדף עד דן ... וישב את כל הרכוש וגם את לוט אחיו
ורכושו השיב וגם את הנשים ואת העם" (בראשית יד, יד-טז)

ייתכן שאברהם אבינו עבר דרך שער קשתות זה ממש.

לאחר כיבוש הארץ על-ידי בני ישראל עברו בני שבט דן, שסבלו מהפלישתים בדרום, צפונה. שבט דן כבש את ליש והעניקו למקום את שמם. סיפור זה מופיע בשני מקומות בכתובים. בספר יהושע מוזכר שם המקום לשם המזוהה עם ליש, ובספר שופטים מופיע השם ליש במפורש:

"ויצא גבול בני דן מהם ויעלו בני דן וילחמו עם לשם וילכדו אותה
ויכו אותה לפי חרב וירשו אותה וישבו בה ויקרא ללשם דן כשם
דן אביהם:" (יהושע יט, מח)

"... ויבאו על ליש על עם שקט ובטח ויכו אותם לפי חרב ואת העיר
שרפו באש: ואין מציל כי רחוקה היא מצידון... ויבנו את העיר וישבו בה:
ויקראו שם העיר דן בשם דן אביהם אשר יולד לישראל ואולם ליש שם
העיר לראשנה" (שופטים יח, כז-כט)

בתקופת הפיצול בין ממלכת יהודה לממלכת ישראל בנה בעיר המלך ירובעם אתרי פולחן. אחד משני עגלי הזהב הוצב בדן על מנת ליצור תחרות פולחנית עם ירושלים. לאחר חורבן בית ראשון לא חרב הישוב בדן, אך הוא הלך ודעך. למרות הדעיכה בחיי הישוב הוא עדיין שימש כמרכז פולחן. בתקופה ההלניסטית שב המקום לפרוח מבחינה פולחנית. עדות לכך נמצאת בכתובת שנמצאה במקום הכתובה ביוונית ובארמית – "לאל אשר בדן". עם כיבוש הארץ בזמן המרד נגד הרומאים נכבשה גם העיר דן. היא הוחרבה ולא זכתה להתיישבות משמעותית מחודשת.

מה באתר

השריד המעניין ביותר באתר העתיקה הוא ללא ספק שער קשתות מהתקופה הכנענית. זהו אחד משערי הקשתות העתיקים ביותר בעולם ששרדו בשלמותם. השער התגלה במהלך עבודה ארכיאולוגית תחת הנהגתו של פרופסור אברהם בירן. עוד נמצא באתר: קטע מן החומה שהקיפה את העיר בתקופת ממלכת ישראל והשער הראשי שבה, משטח מרוצף, ספסלים לישיבה או למנחה ומתחמי פולחן. כמו-כן נמצא גם את טחנת הקמח שהוקמה לפני כמאה וחמישים שנה והושבתה במלחמת העצמאות.

בשמורת הטבע עצמה, מלבד לפלגי המים הרבים נמצא גם את בריכת השכשוך. זהו המקום היחיד בו מותר להיכנס למי הנחל. עצי מילה סורית, ער אציל, אשחר רחב עלים וגם אלה אטלנטית צומחים בשמורה לרוב ובינם משתרכת למטה שרכית הביצה. נציין במיוחד עץ מילה סורי אחד שנראה ציורי מאוד ונראה כלקוח מספרו של א. א. מילן – פו הדוב. עץ אחר ימשוך את תשומת לבנו מסיבה פחות נעימה. זהו גזע אלה אטלנטית ענקית שנשרפה בשל רשלנות של מטיילים. מיני עצים וצמחיה רבים נוספים גדלים בשמורה.


באתר קיים גם מצפור. למצפור שני שמות: מצפור המוצב על שם המוצב הצבאי ששירת את צהל עד למלחמת ששת-הימים, או מצפור האלה על שם האלה האטלנטית הגדלה בשמורה לרוב.

בחפירות שנערכו באתר נמצא שבר לוח בזלת ובו מתפאר מלך ארם, חזאל, על נצחונו על מלך ישראל מבית דוד. זוהי העדות היחידה מחוץ לכתובים בה מופיע השם דוד כשם של מלך בישראל וכמייסד בית מלוכה. שבר לוח זה מוצג במוזיאון אושיסקין הנמצא בקיבוץ דן הסמוך לשמורה.

הצעות

שטחה של השמורה הוא 481 דונם וקיימים בה שלושה מסלולי טיול שונים:

מסלול קצר בין פלגי הנהר – כשעה, מסלול קל

מסלול ארוך בין פלגי נהר דן - כשעתיים, מסלול קל

מסלול דן העתיקה העובר בין פלגי הנחל ועולה על תל העיר העתיקה - כשעתיים-שלוש, מסלול קל

הערה: חלק קטן מהמסלול הראשון מותאם לנכים.

איך מגיעים

ניסע על כביש 90 צפונה, בצומת המצודות נפנה ימינה לכביש 99. מעט אחרי קיבוץ דן נמצא שילוט הכוונה לאתר.