תהליכים גרעיניים מלאכותיים

תהליך תרמו-גרעיני בכוכב

בפרק הקודם למדנו שבתהליך מיזוג גרעיני משתחררת אנרגיה רבה. למרות יכולתה ההרסנית באופן פוטנציאלי היא זו שלמעשה העניקה לכוכב כדור-הארץ שלנו את החיים.

מאז ומתמיד היה מקור האנרגיה של השמש כחידה לאדם. במאה העשרים הגיע האדם להבנה שתהליך תרמו-גרעיני של מיזוג גרעיני הוא מקור האנרגיה של השמש ושל שאר הכוכבים.

הכוכבים ביקום ובכלל זה השמש במערכת השמש שלנו נוצרו לפני מיליארדי שנים מענן של גז מימן. אטומי הגז התקרבו זה לזה מכוח הכבידה והחלו להתרכז ולהצטופף. ככל שיותר אטומי הצטופפו מכוח הכבידה כך הפך ענן גז המימן לדחוס יותר ויותר. בשלב מסוים המרכז של הענן הפך לדחוס מאוד והאטומים שבו התקרבו מאוד אחד לשני. תהליך מיזוג גרעיני החל להתבצע בו בהסתברות נמוכה, אך די היה בכך כדי להתחיל ולהעלות את הטמפרטורה בו לערכים גבוהים. עם עליית הטמפרטורה קצב ביצוע המיזוג הגרעיני גבר ועמו חלה עלייה נוספת בטמפרטורה וכך הלאה עד אשר קצב המיזוג הגרעיני שבו והטמפרטורה שלו התייצבו על ערכים קבועים.

באם תהליך המיזוג הגרעיני מתבצע בלב הכוכב, אז בחלוף מספר מיליוני שנים של בעירה הוא יכלה את כל חומר הדלק שלו ויכבה. אך אם תהליך המיזוג הגרעיני מתבצע רק על פני הכוכב, כמו בשמש שלנו, אז הרי שהבעירה שלו תהיה איטית מאוד ותימשך מספר מיליארדי שנים.

[לפרק הקודם | לפרק הבא]

[ עמוד ראשי - פיזיקה גרעינית | פיזיקה גרעינית - תהליכים גרעיניים מלאכותיים : ביקוע גרעין האטום | תגובת שרשרת גרעינית | פצצת אטום וכור גרעיני | מיזוג גרעיני | תהליך תרמו-גרעיני בכוכב | סיכום ]