[an error occurred while processing this directive]

התפרקות רדיואקטיבית

גלאי קרינה רדיואקטיבית

בפרק הקודם ראינו כי קרינה רדיואקטיבית היא מסוכנת ליצורים חיים משום שביכולתה לגרום לשיבוש המטען הגנטי בתאים בריאים ולהפיכתם לתאים סרטניים. מכאן עולה החשיבות של גילוי של קרינה רדיואקטיבית וזיהויה.

המכשיר הראשון שנבנה לצורך זיהוי קרינה רדיואקטיבית הוא מונה גייגר.

מונה גייגר מכיל גליל אטום בו כלוא גז אדיש, כדוגמת הליום, נאון או ארגון, בלחץ נמוך. מתח גבוה מסופק לגז שבגליל בעזרת אלקטרודות. הגז הופך להיות מוליך רק כאשר מתרחש בו תהליך של יינון. תהליך של יינון האטומים של הגז יתרחש כאשר תפגע בו קרינה רדיואקטיבית כלשהיא. ככל שהקרינה תהיה יותר חזקה כך היינון יהיה מוגבר והזרם החשמלי שהגז יעביר יהיה גדול יותר. בעזרת מד-זרם המכויל לעוצמת הקרינה ניתן להציג את עוצמת הקרינה בצורה אנלוגית ובצורה דיגיטאלית.

מונה גייגר

את ההבחנה בין שלושת סוגי הקרינה ניתן לבצע בעזרת מכשור אלקטרוני מיוחד, אך קיימת גם שיטה פשוטה יותר אשר יכולה לתת תוצאה איכותית מספקת. אם ניתן לחסום את הקרינה בעזרת דף נייר דק, אז הקרינה היא קרינת אלפא. אם נדרשת יריעת מתכת כדי לחסום את הקרינה בהצלחה, אז הקרינה היא קרינת בטא. אם הקרינה נחסמת רק בעזרת לוחות עופרת, אז הקרינה היא קרינת גאמא.

[לפרק הקודם | לפרק הבא]

[ חזרה לראש העמוד ]

[ עמוד הבית | אודות | זכויות יוצרים | מפת האתר ]