גיאולוגיה
מינרלים וסלעים
מינרלים
מינרל הוא חומר לא אורגני, טבעי, אחיד ומוצק. מינרל יכול להיות מורכב מיסוד אחד או מתרכובת של מספר יסודות. מבנה המינרל חייב להיות מבנה מסודר ואחיד, צורת סידור מבנה זה מכונה בשם גביש.
את המינרלים ניתן לסווג לפי התכונות הבאות:
      1. צבע – למינרל המכיל ברזל יש צבע כהה.
      2. ברק – למינרל המכיל מתכות יש ברק והוא נוצץ.
      3. מידת שקיפות – ישנם מינרלים שקופים וישנם אטומים.
      4. מידת הקשיות – יהלום הוא המינרל הקשה ביותר.
      5. מגנטיות – ככל שהמינרל מכיל יותר ברזל כך הוא יותר נמשך למגנט.
      6. תגובה לחומצה – חלק מהמינרלים מגיבים במגע עם חומצה.
      7. טעם או ריח – יש מינרלים בעלי טעם או ריח דוחים.
להלן טבלה של 30 מינרלים נפוצים ושימושיהם:
שם עברי | שם בלעז | שימושים למינרל |
---|---|---|
אבן אש | Pyrite | משמש ביצור גפרית ותכשיטים זולים. |
אבץ | Zinc | משמש כשכבת ציפוי המגנה על מתכות, נמצא גם בתעשיות רבות ומגוונות. מהווה פליז יחד עם נחושת. |
אורניום | Uranium | בשימוש לייצור אנרגיה גרעינית. |
אלומיניום | Aluminum | המתכת הנפוצה ביותר בקרום כדוה"א. נמצאת בשימוש החל מיריעות עטיפה דקות ועד למוצרי בנייה גדולים. |
אנטימון | Antimony | מתכת הנמצאת בשימוש ביצירת סוללות, בחשיפת מתכות אחרות, בתעשיית המוליכים למחצה ועוד. |
אסבסט | Asbestos | ניתן לייצר ממנו סיבים גמישים, חזקים ועמידים לאש. לכן משמש במגוון מוצרים העמידים לאש. שאיפת הסיבים וכניסתם לריאות מסוכנת ומסרטנת, לכן השימוש בהם מוגבל וחייב להיות תחת תקן מפוקח. |
בריום | Barium | משמש כתוסף בתרכובות נייר, גומי ופלסטיק. משמש גם ברפואה בצילומי רדיוגרפיה. |
בריליום | Beryllium | מתכת חזקה מאוד הנמצאת במבנה כלי טיס. נמצא גם בנורות פלורוסנט ובשפופרות קרינת רנטגן. |
גפרית | Sulfur | נמצא ביצור תחמוצת גפרתית המשמשת לדישון, חומרי-נפץ, צבעים, בתעשיית הכימיה ועוד. |
הליט | Halite | סוג של מלח הנמצא בשימוש בתיבול מזון, שימור מזון, ביצירת חומרי ניקוי ועוד. |
זהב | Gold | משמש ברפואת השיניים, בתכשיטים ואומנות, במטבעות ומדליות ונסחר כבעל שווה ערך כספי. |
זרחן | Phosohate | נמצא בשימוש כתוסף מזון לבעלי-חיים ובתעשיית הכימיה. |
טונגסטן | Tungsten | משמש כחוט מילוי נורות להט, כמוליך בתעשיית האלקטרוניקה, בכלי קידוח ועוד. |
טיטניום | Titanium | מתכת חזקה הנמצאת בשימוש במבנה מנועי סילון בפרט ובתעשיית החלל בכלל. |
כסף | Silver | משמש בתעשיית הצילום, כתכשיט, בתעשיית האלקטרוניקה, בציפויים ועוד. |
כרומיט | Chromite | משמש בתעשיית הכימיה והמתכות |
ליתיום | Lithium | משמש בשימוש בתעשיית הקרמיקה והזכוכית. |
מיקה | Mica | משמש כמבודד בתעשיית האלקטרוניקה, בצבעים, בפלסטיקה, גומי ועוד. |
מנגן | Manganese | משמש בתעשיית ייצור הברזל והפלדה. |
נחושת | Copper | משמש כמוליך חשמלי, כסליל לייצור חום מחשמל, בתעשיית הבנייה, ליצור תרכובות, ציפויים ועוד. |
ניקל | Nickel | משמש בתעשיית הפלדה ליצירת פלדת אל-חלד. |
סודה | Sodium Carbonat | משמש בתהליכי יצור בקבוקי זכוכית, בתעשיית הזכוכית בכלל, בחומרי ניקוי, ברפואה, כתוסף מזון, בצילום ועוד. |
סיליקה | Silica | משמש בתעשיית המיקרואלקטרוניקה, בקרמיקה, במסנני מים ועוד. |
עופרת | Lead | משמש בסוללות עופרת, כתוסף דלק, כחומר הלחמה, כחומר אוטם, כחוסם קרינה ועוד. |
עפרת ברזל | Iron Ore | משמש ליצירת סוגים רבים של פלדה. |
פלואוריט | Fluorite | משמש בתעשיית הקרמיקה, אופטיקה והפלסטיקה. |
פצלת השדה | Feldspar | משמש בתעשיית הקרמיקה והזכוכית. |
פרליט | Perlite | משמש ביצור לוחות בידוד לגגות. |
קובלט | Cobalt | יסוד כימי מתכתי שביר המשמש ביצירת סגסוגות לבניית מנועי סילון, בתרכובות כימיות לייבוש צבע, בתעשיית המגנטים ועוד. |
קוורץ | Quartz | משמש בתעשיית האופטיקה, כתכשיט ועוד. |
סלעים
צירוף טבעי של מינרלים יוצר סלע. נהוג למיין את הסלעים לשלוש קבוצות עיקריות:
      1. סלעי יסוד
      2. סלעי משקע
      3. סלעי התמרה
סלעי יסוד נקראים גם סלעים מגמתיים. שם נוסף זה מסגיר את מוצאם של הסלעים – פנים כדור-הארץ. קבוצת סלעים זו ניתנת לחלוקת משנה נוספת של שתי תת-קבוצות: סלעי פרץ – סלעים וולקניים וסלעי תהום - סלעים פלוטונים.
     

בארץ-ישראל אנו מוצאים סלעי בזלת על פני השטח בעיקר ברמת הגולן ובגליל המזרחי.
     

לפעמים חודרת המגמה הלוהטת מתחת לסלעים קיימים או חודרת לתוך שכבת סלעים, שם היא מתקררת לאיטה. סלעי תהום שנוצרו בדרך זו נקראים גופי מחדר. גוף מחדר הנפוץ והבולט ביותר הוא הדייק. הדייק חוצה את השכבות אליהן הוא חודר בקו דק וישר.
בארץ-ישראל אנו מוצאים סלעי גרניט על פני השטח באזור שמורת הרי אילת ובאזור מכתש רמון בלבד. דייקים חשופים ניתן למצוא במכתש רמון.

דייק במכתש רמון
סלעי משקע נקראים גם סלעים סדימנטריים (משקע בלעז). סלעים אלו מקורם בשקיעתם של חומרים המצויים על פני כדור-הארץ כמו סלעים שהתפוררו, חומר ממוצא אורגני כמו אלמוגים ועצמות, חומר שעף באוויר כמו חול ואבק וגם משאריות מפליטה געשית כמו אפר ואבני טוף. חומרים אלו שוקעים בכוח המשיכה של כדור הארץ ויוצרים שכבות המונחות אופקית זו על גבי זו. השכבות לוחצות אחת על השנייה ונדחסות. זהו התהליך המייצר את סלעי המשקע ומאפיין רק אותם. את סלע המשקע ניתן לזהות בעזרת מבנה השכבות המונחות אחת על גבי השנייה. נציין גם שרוב סלעי המשקע מכילים מאובנים – שרידים של צמחים ובעלי חיים שנכלאו בין שכבות הסלע והתאבנו בתוכו בתהליך דחיסתו.
להלן דוגמאות של מספר סלעי משקע נפוצים:
     

בארץ-ישראל רוב ההרים עשויים מסלע גיר, לדוגמא: הר הכרמל, הר מירון, הרי יהודה ושומרון הרי הגליל ועוד.
     

בארץ-ישראל נמצא אבני חול באזור שמורת הרי אילת ובאזור מכתש רמון.

איור 22: אבן חול
     

בארץ-ישראל נמצא את סלעי הצור בראש הנקרה, בהר הכרמל, במעלה הגלבוע ועוד.
     

בארץ-ישראל נמצא את סלעי הצפחה באזור שמורת הרי אילת, ובעיקר בהר צפחות הסמוך לעיר אילת.
אוצרות האדמה
בתוך סלעי כדור-הארץ חבויים יסודות ומינרלים שונים. משאבים אלו משמשים את האדם בחייו ונחשבים לאוצרות האדמה בעיניו. את אוצרות הטבע ניתן לחלק לארבע קבוצות עיקריות:
     

     

     

     

[ עמוד ראשי - גיאוגרפיה | גיאולוגיה: מבוא | החלל ומערכת השמש | מבנה כדור-הארץ | מינרלים וסלעים | תיאוריית נדידת היבשות | טקטוניקת הלוחות | רעידות אדמה ופעילות געשית | תהליכים בקרום כדור-הארץ | הזמן הגיאולוגי ]

[  עמוד הבית  |  אודות  |  זכויות יוצרים  |  מפת האתר  ]