נגישות
headline





מוקש




העת העתיקה


המוקש בהגדרתו הבסיסית הוא מכשול הנועד להפוך שטח בטוח למעבר לשטח מסוכן למעבר. כך ניתן למנוע או לפחות לעכב התקדמות של האויב בדרך מסוימת, לאלץ אותו לפנות לדרך רצויה ואו לגרום לו לאבדות.

בעת העתיקה הותאמה המילה המתארת כרייה של מינרלים מהאדמה (mine – מכרה וגם מוקש באנגלית) לצורך הצבאי של כריית מכשולים באדמה. הכרייה נועדה בעיקר לצרכי הגנה על ישובים ומחנות. המיקוש כלל חפירת חפיר מסביב לאזור המוגן כך שצבא האויב יתקשה לבצע את תקיפתו או יאולץ לבחור מקום תקיפה מסוים שעדיף על הצד השני. באופן דומה ניתן גם לבצע חפיר לרוחבה של דרך מעבר, וכך להפכה למכשול בפני מעבר האויב שימנע או לפחות יאט את התקדמותו בה.

תהליך המיקוש, חפירת החפיר, דורש עבודה רבה וקשה שעלולה גם להימשך זמן רב מידי. נדרש למצוא אמצעי אחר להנחת מיקוש, מהיר וקל יותר להכנה.

מכשול אחד מהיר יותר וקל יותר להכנה הוא פיזור של דורבני ברזל על הקרקע שיאטו את התקדמות החיילים הצועדים ואת התקדמות הפרשים על סוסיהם. את דורבני הברזל ניתן היה לפזר בקלות על הקרקע על-ידי השלכתם, בהסתמך על כך שתמיד יהיה חוד אחד מופנה כלפי מעלה. הבעיה היא שבאור יום הדורבנים גלויים לעין וניתן לסלקם מהדרך בקלות רבה יחסית.

שדה דורבנים


הופעת אבק-השריפה


מציאת המוקש היעיל הגיע לאחר גילוי אבק-השריפה. עם התפשטות השימוש באבק-השריפה הוחל בניסיונות לפתח מוקש המכיל חומר-נפץ. הניסיונות המוצלחים הראשונים, שנערכו במאה ה-16, הניבו מוקשים פשוטים בעלי מבנה ואופן-פעולה פשוטים למדי. המוקש כלל אבק-שריפה שנדחק לתוך, למשל, נקיק בסלע. מפעיל המוקש פיזר מראש פס של אבק-שריפה מהמוקש ועד למקום מחבואו. כשהאויב הגיע לטווח פגיעה הצית מפעיל המוקש את פס אבק-שריפה והמוקש התפוצץ תוך מספר שניות.

החסרונות בסוג זה של מיקוש היו רבים: מפעיל המוקש נדרש להיות בקרבת המוקש כדי להפעילו, הפעלת המוקש הייתה גלויה והסגירה את מיקומו של המוקש ואת מפעילו. בעיה משמעותית נוספת היא שהמוקש וגם פס אבק-השריפה שהוביל אליו היו רגישים מאוד לתנאי מזג-האוויר (לרוח, לגשם וללחות).

נדרש למצוא אמצעי הצתה טוב יותר שיוכל להיות מופעל באופן אוטומטי ושיהיה גם אמין בפני תנאי מזג-האוויר והסביבה.

מלחמת האזרחים האמריקאית


לצד התפתחות כלי-הירייה חלה גם התקדמות בהמצאת המוקש. במאה ה-19 היו אלה האמריקאים הראשונים להשתמש במוקשים, יבשתיים וימיים, במידה נרחבת במהלך מלחמת האזרחים. ההתקדמות התאפשרה עם המצאת מנגנון ההצתה החשמלי (או הכימי).

המוקש המודרני כולל מארז המכיל מנגנון הצתה, מטען משני, מטען ראשי ולרוב גם חלקי מתכת ושאר רסיסים לפיזור. מנגנון ההצתה מצית את המטען המשני וזה מצית את המטען הראשי. כאשר המטען הראשי מתפוצץ מתפרק המארז, גזים נפלטים מהפיצוץ ואיתם עפים גם הרסיסים לכל עבר. המארז שומר ומגן על המטען הנפיץ ועל מנגנון ההצתה מפני פגעי מזג-האוויר.

מנגנון ההצתה החשמלי מהווה חלק חשוב ממבנה המוקש. המנגנון כולל סוללה חשמלית טעונה. הסוללה מחוברת למעגל חשמלי פתוח, כלומר לא עובר בו זרם-חשמלי. סגירת המעגל החשמלי גורמת להצתת חומר-הנפץ שבמוקש ובכך לתהליך ההתפוצצות.

ישנן מספר דרכים בהן עלול האויב לגרום לסגירת המעגל החשמלי ובכך להביא להתפוצצות המוקש. ראשית נבדיל בין מוקש יבשה למוקש ימי.

על היבשה השתמשו האמריקאים בשני סוגי מוקשים: מוקש מלכודת ומוקש דריכה. מוקש מלכודת הוא מיכל המכיל אבק-שריפה ומנגנון הצתה. בזמן הנחת המוקש נדרך מנגנון ההצתה כך שרק חוט המחובר אליו מונע ממנו מלפעול. החוט הנו ארוך ונמתח לרוחב המעבר או האזור שאותו רוצים לחסום או למקש. כשחייל, פרש או כלי-רכב עובר באזור וחותך את החוט הדק מופעל מנגנון ההצתה והמוקש מתפוצץ תוך שהוא מפזר רסיסים קטלניים לכל עבר. במוקש מסוג זה קיימות שתי בעיות. בעיה ראשונה היא שהחוט המחובר למוקש נמצא מעל לפני הקרקע ולכן ניתן לגלות אותו אם נעים בשטח בזהירות. הבעיה השנייה היא אף יותר משמעותית, הנחת מוקש מסוג זה דורשת הכנה של מנגנון ההצתה שלו לקראת פעולתו. על מניח המוקש לדאוג שהחוט יהיה מתוח היטב ושלא יהיה רפוי מידי. מתיחת החוט דורשת דיוק רב, כי אם מניח המוקש ימתח את החוט יותר מידי, החוט יקרע, המוקש יופעל והפיצוץ עלול להיות קטלני.

מוקש-דריכה (נקרא גם מוקש-אדם וגם מוקש-נעל) הוא מיכל המכיל אבק-שריפה ומנגנון הצתה המופעל בעת דריכה. את המוקש עצמו קוברים באדמה סמוך לפני הקרקע. מעל למוקש מניחים משטח כבד עליון. המשטח מוסווה בשכבה דקה של הקרקע. המתקן מותאם כך שדריכה של גוף במשקל אדם תגרום להפעלת מספיק כוח כדי לגרום להפעלת מנגנון ההצתה. בעת הפיצוץ מתרומם המשטח לגובה נמוך מעל פני הקרקע. הדף הפיצוץ יוצא מהבור שבאדמה, מתרומם עד למשטח ואז מתפזר לצדדים. כך מושגת פגיעה במספר רב של לוחמים.

מוקש דריכה יבשתי
מראה כללי | תרשים

מוקש-דריכה יבשתי


הפיצוץ הוא, אם כן, לא ממוקד ומתפשט לתחום רחב. כך במקום להרוג רק את החייל שדרך על המוקש נפגעים מספר לוחמים ברמות פציעה שונות המוציאות אותם מהמשך לחימה. שיטה זו עדיפה מבחינה צבאית. פגיעה במספר רב של חיילים ביחידה מורידה משמעותית יותר את כוח האש שלה מאשר פגיעה בחייל אחד. החיילים שנפצעו מצריכים פעילות דחופה של פינוי לאחור והפנייתם לקבלת טיפול רפואי. הצעקות, הבכי וקריאות העזרה של הפצועים, חלקם קשה, פוגע ברוח הלחימה של אלו שלא נפגעו. ההעדפה צבאית זו נחשבת לאכזרית.

המוקש הימי בו השתמשו האמריקאים היה מסוג מוקש-מגע. המוקש צף קרוב לפני הים ומנגנון ההצתה שלו הופעל עם פגיעה פיזית מכלי-שייט שעבר מעליו. מוקש-המגע הימי שימושי למיקוש נמל של האויב וכך למנוע או לפחות לעכב את יציאת ספינות המלחמה שלו מהנמל. הוא גם שימושי למיקוש דרכי מעבר צרים כמו נהרות.

מוקש מגע ימי
מראה כללי | תרשים

מוקש מגע ימי


מלחמת העולם הראשונה


במלחמת העולם הראשונה הופיע הטנק לראשונה בזירת המלחמה. הגרמנים היו האחרונים לאמץ המצאה זו ולכן פיגרו אחרי הבריטים, הצרפתים והאמריקאים. לכן הם הזדקקו בדחיפות לאמצעי התגוננות כנגד הטנק. המוקש נמצא מתאים למשימה זו והגרמנים פתחו את מוקש-הטנק. מוקש-הטנק הנו תיבת עץ המכילה חומר-נפיץ. מעל לתיבה מונח משטח עץ רחב מימדים, כדי להגדיל את טווח ההפעלה של המוקש. כאשר הטנק הכבד דורך על המשטח מופעל מנגנון ההצתה. פיצוץ המוקש פוגע בטנק וגורם לו נזק כבד מאוד או לפחות משבית אותו לתנועה.

המוקשים שימשו לא רק לפגיעה בטנקים. צורת לחימה נוספת נולדה תוך שימוש במוקשים בדרך התקפית. ניתן לחפור תעלה המובילה אל מתחת לעמדות צבאיות של האויב, למלא אותה במוקשים ושאר חומרי-נפץ ולפוצצם. שיטה הנמצאת בשימוש גם כיום בצד גורמים טרוריסטיים ברצועת עזה.

מטרה אחת של המוקשים, כפי שכבר צוין, היא לעכב את האויב. דרך אחת להשגת מטרה זו היא לפזר מהאוויר מוקשים על מבנה חשוב שהופצץ, כמו נמל, שדה-תעופה, בית-חרושת לייצור נשק וכדומה. כך יתעכב תהליך השיפוץ של המבנה שהופצץ וחזרתו לפעילות תקינה.

בים הייתה ידם של הגרמנים על העליונה וכדי למתן את התקפות כלי-השייט שלהם נאלצו המדינות שנמצאו בברית נגדה לפזר מוקשי-ים רבים.

מלחמת העולם השנייה


מוקשים-יבשתיים

גם במלחמה זו נעשה שימוש רב במוקשים נגד טנקים. מכיוון שמוקש-טנק לא מופעל מדריכה של אדם קל יחסית לפרקו ולהזיזו מהדרך. כדי להקשות על פינויים של המוקשים ולהאט את קצב התקדמות הטנקים של האויב פוזרו בשטח יחד מוקשי-אדם יחד עם מוקשי הטנקים.

מוקש-יבשה


כדי להקשות על פינוי מוקשי האדם מולכדו המוקשים, כך שאם מישהו מנסה להזיזם או לשתקם הם מופעלים מידית.

סוג מוקש קטלני במיוחד שהופיע במלחמת העולם השנייה הוא השְרָאפְּנֶלְמַאייְן הגרמני (Schrapnellmine), שכונה בקיצור מוקש מסוג אֶס. המוקש נטמן באדמה אך לאחר הפעלתו בפעולת דריכה הוצת בו מטען משני שהעיף אותו עד לגובה של מטר, אז התפוצץ חומר-הנפץ הראשי. הקפיצה מתוך הקרקע העניקה לו את הכינוי האמריקאי – "בטי המקפצת". הפיצוץ שהתרחש באוויר היה הרסני ביותר, רסיסים הושלכו לכל עבר וגרמו למספר רב של נפגעים, לא רק למי שדרך על המוקש. ההתקפה הפתאומית שביצע המוקש בהיותו מושלך באוויר העניקה למוקש זה את הכינוי הצרפתי – "החייל השקט".

את המוקש היבשתי העשוי מתכת ניתן לגלות בעזרת מגלה-מתכות. כדי להקשות על גילוי המוקש החליפו הגרמנים חלקי מתכת רבים במוקש בחלקי פלסטיק ועץ. מוקש זה מקשה על גילויו על-ידי גלאי מתכות וייצורו גם זול יותר.

מוקשים-ימיים

השימוש במיקוש הימי התגבר. מוקש-ימי נייח היה מוצמד למקומו בעזרת עוגן. המוקש עצמו היה צף בגובה נמוך מתחת לגובה פני הים. כלי שייט חולף היה מפעיל את המוקש בנגיעה פיזית, בטלטול או בהפרעה לשדה המגנטי של כדור-הארץ. הגרמנים השתמשו בעובדה שגוף הספינה או הצוללת עשוי מתכת כדי לבנות מנגנון הצתה הפועל על סמך הפרעה בשדה-המגנטי. כשגוף הספינה חולף מעל למוקש הוא יוצר הפרעה בשדה המגנטי של כדור-הארץ. הפרעה זו נקלטת בחיישני המוקש וגורמים להפעלתו.

המיקוש הימי מתבצע גם בעזרת השלכת מוקשים ממטוסים. מוקשי-ים קרקעיים נופלים ונחים על קרקע הים. מוקש-ים קרקעי יעיל כנגד צוללות שלפעמים עוצרות על קרקעית הים כדי להסוות עצמן. מוקש-הים נמצא בשימוש גם בקרבת החוף בעומק רדוד ומשמש למניעת צליחה-ימית של האויב על החוף.

גם נגד המוקש הימי פותחו שיטות שונות לשלות אותם או לסלקם מהדרך. מהמוקש-הימי הצף ניתן להיפטר בעזרת העברת רשת דייגים הפרוסה בין שתי ספינות. הדרך הפשוטה שעלתה לסלק את המוקש האלקטרומגנטי היא להשיט ספינת-עץ שאינה מפריעה לשדה המגנטי ואינה מפעילה את המוקש. ספינת העץ יכולה לשמש כשולת מוקשים-ימיים. שולת המוקשים יכולה ליצור במים גלים, מערבולות שידור אותות אלקטרומגנטיים וכדומה כדי להפעיל את המוקשים מטווח בטוח ממנה. אחרי שהשטח הימי נוקה ממוקשים יכלו לעבור ספינות הקרב המתכתיות.

כדי לעקוף את שולת המוקשים הומצאו מוקשים-ימיים בעלי מונה הסופר רצף של כלי-שייט החולפים לידו. מוקש-ימי משוכלל זה יתפוצץ לא בקרבת הספינה הראשונה שעוברת לידו, שהיא שולת המוקשים, אלא ליד הספינה השלישית או הרביעית העוברת לידו, שהיא קרוב לוודאי ספינת קרב.

היחס למוקשים


הבעיה במוקש כאמצעי-מלחמה היא בכך שהוא אינו מבחין בין חייל לאזרח, בין לוחם לילד. המוקש מונע מעבר לא רק של כלי-מלחמה, אלא גם של כוחות עזרה וסיוע אזרחיים ושל ארגונים ניטראליים. המוקש נמצא בשטח גם לאחר שהמלחמה מסתיימת ונחתם הסכם שלום. המוקש נשאר פעיל לאורך שנים רבות, לפעמים גם לעשרות ולמאות שנים. מסיבות אלו המוקש עלול לגרום לפגיעה בחפים-מפשע.

למרות הנאמר לעיל המוקשים לא יצאו מסל הנשק הצבאי. להיפך, במשך השנים פותחו גם סוגים נוספים של מוקשים כמו מוקשי גז רעיל ואף מוקשי פצצה גרעינית. גם מנגנון ההפעלה של המוקשים השתכלל עם הזמן ונולד מנגנון זיהוי של חותמת אות מגנטי, כך שהם יכולים לזהות ולהבדיל בין אויב לחבר. שטח הזרוע מוקשים מסוג זה יהיה בלתי-עביר לצד אחד ועביר לצד השני. בשיטה זו גם ניתן להבדיל בין סוגים שונים של כלי רכב או כלי-שיט. ניתן להעדיף להפעיל את המוקש רק בקרבת כלי גדול יותר וכבד יותר ולא לבזבזו על השמדת כלי קטן יותר שפחות חשוב לפגוע בו.

כדי לפתור את בעיית הפגיעה הלא מכוונת פותח מנגנון הפעלה על בסיס סוללה חשמלית. כשהמתח בסוללה אוזל (אחרי מספר שנים) היא הופכת ללא פעילה או לחילופין המנגנון מופעל והמוקש משמיד את עצמו.

בארץ יש אלפי שדות מוקשים, בעיקר בגולן, בערבה ולאורך הגבולות. שדות מוקשים אלו חשובים מבחינה צבאית לצורך תפקיד מניעת חדירה של גורמים עוינים למדינה. שדות המוקשים מצריכים תחזוק שוטף של גידור ושילוט מתאים. למרות אמצעי זהירות אלו עדיין קיים תמיד החשש שגשמים וסחיפה יגרמו לבריחה של מוקש מהאזור המגודר והמשולט ויגרום לפגיעה במטיילים.



לשנים: 1990-2000

■...■...■...■...■ | שלום | ■...■...■...■...■



[ עמוד ראשי - המצאות | מתמטיקה קדומה | מספרים אי-רציונליים | משפט פיתגורס | גיאומטריה אוקלידית | אלגברה | התפתחות הסְפַרוֹת | משוואות קוביות וקווארדיות | מספרים מורכבים | לוגריתם | חשבון דיפרנציאלי ואינטגראלי | עיקרון הציפה | זכוכית מגדלת | משקפיים | מיקרוסקופ | טלסקופ | חוק סְנֵל | חוק בויל | חוקי התנועה | עיקרון ברנולי | שלושת חוקי התרמודינמיקה | טבלה מחזורית | מדידת מהירות האור | כוח לורנץ | קרינת רנטגן | טרנספורמצית לורנץ | תורת היחסות הפרטית | גילוי האטום | תורת היחסות הכללית | חשמל | חוק קולון | חוק אוהם | חוקי קירכהוף | נורת להט | מנוע קיטור | מנפה כותנה | מצלמה | מקרר | מזגן | מחשב | מכבש דפוס | כתב ברייל | טלגרף | טלפון | רדיו | טלוויזיה | כדור פורח | מצנח | רכבת | אופניים | מכונית | אווירון מדחף | מטוס סילון | אבק שריפה | תותח | רובה מוסקט | מרגמה | אקדח | מוקש | מקלע | רובה-מטען | הוביצר | תת-מקלע | רימון-יד | טנק | רובה-סער | פצצת אטום | תורת האבולוציה | פסטור | תיאוריית התורשה | פניצילין ]