נגישות
headline





מטוס סילון




תעופה ישראלית


תעופה אזרחית


לתעופה הישראלית האזרחית שורשים עוד מלפני קום המדינה. עוד בשנת 1936 נוסדה בארץ חברת התעופה העברית הראשונה תחת השם "אווירון". החברה הפעילה טיסות פנים אזרחיות בין תל-אביב, חיפה וטבריה. אך טיסות האוויר שימשו גם כטיסות תצפית וצי מטוסיה הקטן נועד לשמש לעזרת הישוב היהודי בארץ בעת חירום. מכאן שחברה חשובה זו למפעל הציוני הוקמה במימון ארגוני תמיכה יהודיים, במסווה של חברה פרטית רגילה.

חברת התעופה הישראלית אל-על נוסדה מייד לאחר קום המדינה, בספטמבר 1948, בבעלות ממשלתית. טיסת הבכורה שלה הייתה טיסה מג'נבה שבשוויץ אשר עימה חזר לארץ נשיא המדינה הראשון, חיים וויצמן.

באפריל 1980 נחנך קו טיסה ראשון למדינה ערבית, כאשר מטוס אל-על נחת בשדה-התעופה של קהיר.

ביוני 2004 חדלה החברה מלהיות חברה בבעלות ממשלתית כאשר יותר חצי מאחזקות החברה עברו לידיים פרטיות.

מטוס בואינג 747-400 של חברת אל-על


לאחר שחרור העיר אילת הוקמה חברת תעופה קטנה, חברת בת של אל-על, בשם הזמני "אילתה", אשר תכליתה הייתה החזקת קו נוסעים לאילת. תוך זמן קצר שונה שם החברה ל- "ארקיע". במשך השנים קיימה החברה עוד קווים פנימיים עם אווירוניה הקטנים והיו לרשותה שדות-תעופה קטנים בחיפה בראש-פינה, בירושלים, בבאר-שבע, במצדה וים-המלח ובחצי-האי סיני.

בשנת 1980 נמכרה חברת "ארקיע" לידיים פרטיות ועברה לשליטתה של משפחת בורוביץ. בשנת 2000 החלה "ארקיע" לבצע קווי טיסה ליעדים בחו"ל. בשנת 2006, רכשה משפחת בורוביץ את רוב מניות חברת "אל על", לכן כדי למנוע את שליטתה בשוק היא אולצה למכור את חברת "ארקיע". החברה הועברה לבעלותה של משפחת נקש. עם העברת הבעלות על החברה בוטלו בה קווים פנימיים רבים אשר לא היו רווחיים מבחינה כלכלית.

בשנת 1989 הוקמה חברת "כנפי העמק" אשר התחרתה עם חברת "ארקיע" בהפעלת טיסות פנימיות לאילת. עם אימוץ מדיניות "שמיים פתוחים" שינתה החברה, בשנת 1996, את שמה ל- "יישראייר" ושנתיים לאחר-מכן החלה לבצע טיסות ליעדים שונים בחו"ל, בעיקר באירופה, אך גם הפעילה קו לתאילנד וגם קו לניו-יורק שהופסק בשנת 2008.

חיל האוויר הישראלי


גם לתעופה הישראלית הצבאית שורשים עוד מלפני קום המדינה. ראשיתו של חיל-האוויר הישראלי הוא בזרוע האווירית של ארגון "ההגנה", שפעל תחת השם "שרות האוויר". ממש לפני פרוץ מלחמת העצמאות שונה שם הזרוע האווירית ל- "חיל-האוויר". לפני פרוץ המלחמה היו לרשות הישוב היהודי רק אווירוני סיור קלים בלבד. אווירוני הסיור שימשו בעיקר לתצפית ולהצנחת אספקה לישובים מבודדים ונצורים. רוב המפעילים של האווירונים היו טייסים מתנדבים מחו"ל. רק לקראת סוף המלחמה הגיעו אווירוני קרב של ממש שיועדו להפצצה ולתקיפה.

עסקת הנשק שנעשתה עם צ'כוסלובקיה בשנת 1948 כללה גם מטוסי תקיפה מסוג מסרשמידט הגרמני מדגם BF-109 וספיטפייר האנגלי. בין האווירונים המפורסמים הנוספים ששימשו את הישוב היהודי בתקופה זו ניתן למנות את האוסקר אוטוקרט, אווירון תצפית אנגלי שזכה בארץ לכינוי "פרימוס" בשל הרעש המיוחד שהוא ייצר שדמה לרעש כירת הגז, את הדאגלס סקיימאסטר DC-4 שהיה אווירון תובלה אמריקאי ואת הדאגלס דקוטה C-47 שגם הוא היה אווירון תובלה אמריקאי שבעזרת אלתור הוסב למפציץ פרימיטיבי.

במלחמת יום-כיפור הצטרפו לארסנל כלי-התעופה הצבאיים דגמים חדשים. הבואינג 707 (שזכה לכינוי העברי – "ראם") היה אווירון תדלוק ותובלה אמריקאי ששימש להובלת חיילים לסיני במהלך מלחמת יום-הכיפורים. אווירון זה שימש גם לתדלוק של כלי-טיס אחרים באוויר, בכך הגדיל את טווח זרועו הארוכה של צה"ל. ה- "ערבה" היה אווירון התובלה הראשון שיוצר בישראל. הוא יצא מפס הייצור בשנת 1969 ושימש לראשונה כמבצעי במלחמת יום-כיפור להובלת ציוד ולוחמים לסיני. מהירותו המרבית היא 316 קמ"ש, טווח הפעולה שלו הוא כ- 1,300 ק"מ והוא יכול לנסוק עד לגובה של 8,200 מטרים. אך האווירון הזכור ביותר ממלחמת יום-כיפור הוא הלוקהיד הרקולס C-130 (שזכה לכינוי העברי – "קרנף"). ההרקולס הוא אווירון תובלה אמריקאי כבד שהובא לארץ עוד לפני המלחמה אך בעיקר במהלכה. הרכבת האווירית של ההרקולסים הענקיים שנחתו בארץ בימי המלחמה כחלק מהסיוע הצבאי האמריקאי נחרטה בזיכרון הלאומי. ההרקולסים שימשו לאחר-מכן במבצעים לוגיסטיים רחוקים מהארץ כמו "מבצע אנטבה" לשחרור החטופים הישראליים וב- "מבצע שלמה" להעלאת הקהילה היהודית מאתיופיה.

בתחילת שנות השמונים של המאה העשרים אישרה ממשלת ישראל פרויקט שאפתני לבניית מטוס קרב סילוני מתוצרת עצמית. המטוס יועד להתחרות במטוסי ה- F-15 האמריקאים שבודדים מהם כבר נרכשו והובאו לארץ בעשור הקודם. במשך שבע וחצי שנים התנהל תהליך הפיתוח של המטוס, במימון אמריקאי ותחת ידיהם המוכשרות של אלפי מהנדסים וטכנאים של התעשייה האווירית. טיסת הבכורה בוצעה בהצלחה ב-31 לדצמבר 1986. אך כעבור שמונה חודשים בלבד, ב-30 באוגוסט 1987, מחליטה הממשלה לבטל את הפרויקט. העלות הגבוהה וצבר ההזמנות הנמוך (חיה"א הישראלי היה הלקוח היחיד וגם הוא הזמין רק 75 מטוסים, כמחצית מצפי הכמות המוערכת) שמו מכשול כלכלי בפני הפרויקט שלא ניתן היה להתגבר עליו. ארה"ב, שעזרה במימון שלב הפיתוח מתוך כספי הסיוע, סירבה לעזור גם במימון שלב הייצור כדי שלא לפגוע ביצרני המטוסים האמריקאיים. כ- 6,000 מהנדסים וטכנאים איבדו בן-לילה את מקור פרנסתם בתעשייה האווירית, אך יש האומרים שהניסיון הרבה הנצבר מפרויקט זה הנביט את הצלחתה הטכנולוגית של המדינה בתחום ההיי-טק בעשור שלאחר-מכן.

מטוס סילון קרבי אמריקאי - F16b


מתקופת מלחמת לבנון הראשונה נציין את השתתפות הצסנה – אווירון תובלה קל אמריקאי שהוכנס לשירות עוד בשנות השישים. הוא בעיקר שימש באווירון אימונים, אך במלחמת לבנון הראשונה שימש גם להעברת ציוד, לוחמים ומפקדים ללבנון. מצד האויב הטיל מורא המיג 23 (MIG 23) – מטוס קרב רוסי. מטוסי קרב אלו השתתפו במלחמה בצד הסורי והצליחו להסב אבדות לחיל-האוויר הישראלי בקרבות אוויר. מספר שנים אחרי מלחמה זו, באוקטובר 1989, ערק טייס סורי עם מטוס הקרב שלו, מיג 23, ונחת במנחת מגידו. השלל הזה עזר לאנשי התעופה הישראליים ללמוד הרבה על הטכנולוגיה שמשרתת את מדינות ערב בחסות המעצמה הסובייטית.

לפרק הקודם




[ מבוא | מנוע הסילון | כלל השטח באווירונאוטיקה | מאז ועד היום |
תעופה ישראלית ]



לשנים: 1990-2000

■...■...■...■...■ | שלום | ■...■...■...■...■



[ עמוד ראשי - המצאות | מתמטיקה קדומה | מספרים אי-רציונליים | משפט פיתגורס | גיאומטריה אוקלידית | אלגברה | התפתחות הסְפַרוֹת | משוואות קוביות וקווארדיות | מספרים מורכבים | לוגריתם | חשבון דיפרנציאלי ואינטגראלי | עיקרון הציפה | זכוכית מגדלת | משקפיים | מיקרוסקופ | טלסקופ | חוק סְנֵל | חוק בויל | חוקי התנועה | עיקרון ברנולי | שלושת חוקי התרמודינמיקה | טבלה מחזורית | מדידת מהירות האור | כוח לורנץ | קרינת רנטגן | טרנספורמצית לורנץ | תורת היחסות הפרטית | גילוי האטום | תורת היחסות הכללית | חשמל | חוק קולון | חוק אוהם | חוקי קירכהוף | נורת להט | מנוע קיטור | מנפה כותנה | מצלמה | מקרר | מזגן | מחשב | מכבש דפוס | כתב ברייל | טלגרף | טלפון | רדיו | טלוויזיה | כדור פורח | מצנח | רכבת | אופניים | מכונית | אווירון מדחף | מטוס סילון | אבק שריפה | תותח | רובה מוסקט | מרגמה | אקדח | מוקש | מקלע | רובה-מטען | הוביצר | תת-מקלע | רימון-יד | טנק | רובה-סער | פצצת אטום | תורת האבולוציה | פסטור | תיאוריית התורשה | פניצילין ]